בידספיריט | ”הוא בא לגבולנו שבור ורצוץ

”הוא בא לגבולנו שבור ורצוץ מאוד” - מכתב נרגש בכתי”ק 'שר התורה' הגאון מטשעבין - מכתב נדיר ומלא רגש, כולו בכתב־יד־קדשו ובחתימתו של מרן הגאון רבי דוב בעריש ויידנפלד מטשעבין, ובו בקשת סיוע נרגשת עבור רב ניצול שואה ממכריו, שנותר חסר כל. ירושלים, תש״ט [1949]. המכתב נשלח אל “מפעל הרבנים” שע״י המזרחי. הגאון מטשעבין, שבעצמו הגיע לארץ רק שנים אחדות קודם לכן — לאחר שנמלט מאימת השואה ונדד דרך סיביר ובוכרה — פונה מעומק לבו למען הרב רבי עקיבא גראסס, לשעבר אב״ד גליביץ, שהגיע ארצה לאחר המלחמה כשהוא גלמוד, שבור וחסר אמצעים. ברגישותו ובאצילות נפשו המפורסמות, מתקשה הגאון מטשעבין לשאת את מצבו של תלמיד חכם חשוב, אשר עד לא מכבר עמד בראש קהילה מפוארת — ועתה נותר מחוסר תמיכה . בלשון נרגשת הוא כותב: “ומאוד צר לי על נפש יקרה כזה שיסבול כל כך — נא למשוך חוט של חסד עליו ולתמכו ולסעדו כיאות לגברא רבא כמוהו”. סופו של הסיפור אף הוא מרגש: ככל הנראה בעקבות השתדלותו של הגאון מטשעבין , קיבל רבי עקיבא גראסס משרת רבנות בשכונת בקעה בירושלים. לימים אף נדפסו אליו תשובות בשו״ת דובב מישרים. הגאון רבי דוב בעריש ויידנפלד מטשעבין (תרמ״א–תשכ״ו), מגדולי גאוני גליציה ופוסקי הדור, נודע בכינויו “שר התורה”. לאחר שאיבד בשואה את בניו, מגדולי תלמידי החכמים באירופה, עלה לירושלים והקים מחדש את ישיבת טשעבין. דמותו הייתה נערצת על כל חוגי עולם התורה — חסידים ומתנגדים כאחד. האדמו״ר מגור בעל ה״אמרי אמת״ התבטא עליו פעם: “היום כיבדנו בעלייה לתורה את התורה בעצמה”. [1] דף נייר מכתבים רשמי, 27×21 ס״מ. המכתב כולו בכתב־ידו ובחתימתו של הגאון מטשעבין. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק. קרעים זעירים בשוליים, ללא פגיעה או חיסרון בטקסט.