בידספיריט | מכתב לא־ידוע מאת הראי”ה קוק

מכתב לא־ידוע מאת הראי”ה קוק אל פרופ' דוד ילין — דברי הערכה נדירים בין שניים ממנהיגי דור התחייה. ירושלים, תרצ”ד [1934] - מכתב חשוב ובלתי־מוכר, כולו בכתב ידו ובחתימתו של הרב הראשי לארץ ישראל, הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, שנשלח אל פרופ' דוד ילין — מראשי היישוב העברי, ממחיי השפה העברית וראש הוועד הלאומי. ירושלים, ג' בסיוון תרצ”ד [1934]. למיטב בדיקתנו, מכתב זה לא נדפס מעולם, לא באגרות הראי”ה, לא בכתבי דוד ילין ולא בספרי התולדות והמחקר הרבים העוסקים בשני האישים. לפנינו מסמך חדש ובלתי־ידוע, בין שניים ממעצבי דמותו הרוחנית והתרבותית של היישוב העברי המתחדש בארץ ישראל. המכתב נשלח כהבעת תודה על קבלת ספרו של דוד ילין, ”גן המשלים והחידות” חלק ב', ובו מרעיף הראי”ה דברי שבח והערכה נדירים על מחברו ועל פועלו. בין היתר הוא מכנה את ילין בתארים: ”הרב החכם פאר המדות” , ומשבח את יצירתו כ־ ”עבודתו מלאת החכמה”. [1] דף נייר, 21×13 ס”מ. מצב טוב מאוד. מחופה בלמינציה לשימור והגנה. הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק [תרכ”ה–תרצ”ה; 1865–1935], רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל, מגדולי התורה, ההגות והקבלה בדורות האחרונים. חתנו של הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ־תאומים (האדר”ת). כיהן ברבנות זיימל ובויסק שבליטא, ולאחר עלייתו לארץ ישראל שימש כרבה של יפו והמושבות ולאחר מכן כרבה האשכנזי של ירושלים. ייסד את הרבנות הראשית לארץ ישראל ואת ישיבת ”מרכז הרב”, והיה ממנהיגיה הרוחניים הבולטים של תנועת התחייה היהודית בארץ ישראל. פרופ' דוד ילין [תרכ”ד–תש”ב; 1864–1941], מראשי היישוב בארץ ישראל בדור התחייה. ממייסדי ועד הלשון העברית יחד עם אליעזר בן־יהודה ומן הדמויות המרכזיות בתחיית השפה העברית. מייסד בית המדרש למורים העברי (לימים מכללת דוד ילין), ממקימי הספרייה הלאומית, ומראשי מערכת החינוך העברית בארץ ישראל. בשנים תר”פ–תרפ”ט כיהן כנשיא אספת הנבחרים וכראש הוועד הלאומי, ונמנה עם מעצבי דמותו הציבורית, התרבותית והלאומית של היישוב העברי המתחדש.