בידספיריט | ”אזהרה חמורה” – מקבץ מכתבים

”אזהרה חמורה” – מקבץ מכתבים נדירים החושפים את דרכו החינוכית של מרן הגאון רבי שמואל אויערבאך - מקבץ מכתבים חינוכיים, בעלי תכנים נדירים וחשובים במיוחד, מאת מרן הגאון רבי שמואל אויערבאך זצוק”ל. שערי חסד, ירושלים, תשנ”ה [1995] בקירוב. לפנינו קבוצת מכתבים יוצאת דופן, שנכתבו על גבי נייר המכתבים הרשמי של ישיבת ”מעלות התורה”, ובהם נחשפת דרכו החינוכית הייחודית של מרן הגר”ש אויערבאך. לא מכתבים ציבוריים בענייני השקפה ומאבקים ציבוריים לפנינו, אלא מכתבים העוסקים בנושא שהיה קרוב ללבו יותר מכל – חינוך תלמידים והעמדת בני תורה. *   המכתב הראשון מקפל בתוכו את תמצית דרכו החינוכית של מרן. מטרת המכתב היא שתלמידי ישיבת ”מעלות התורה” ישהו בשבת חנוכה בישיבה. כדרכו בקודש, דווקא משום שחנוכה נחשב במידה מסוימת ל”יומא דפגרא”, ובישיבות אחרות עלול להיווצר רפיון בשבת זו, תובע רבי שמואל מתלמידיו להתחזק דווקא בה, ואוסר עליהם באזהרה חמורה לצאת מן הישיבה. בכתב היד המקורי שלפנינו נחשפת דרכו הייחודית של מרן בחינוך תלמידים. בגאונותו החינוכית כ”פדגוג אומן”, כותב מרן כביכול בשם תלמיד, אשר ירד לסוף דעתו של ראש הישיבה והבין כי אין רצונו שהתלמידים יעזבו בשבת זו את הישיבה לביתם, וז”ל בעצם כתב יד קדשו: ”חזינן לדעתיה ד... דניחא ליה טובא שישהו בשבתא דא דפרשת מקץ בישיבתנו הק' על כל סדריה בעה”י”. את הדברים הללו כותב מרן עצמו... ולא זו בלבד, אלא שהוא אף חותם – בעצמו (!) – כביכול בשם תלמידיו: ”תלמידי הישיבה”. יש כאן גילוי נדיר עד כמה היה מוכן מרן אפילו לשנות כביכול מן האמת, כדי להשיג את התוצאה החינוכית הרצויה. * המכתב השני נכתב בערב ראש חודש ניסן, כאשר עולם הישיבות כולו יוצא ל”בין הזמנים” לאחר זמן חורף ארוך ומפרך. דווקא אז דורש מרן מתלמידיו להישאר בישיבה שבוע נוסף, וקובע בנחרצות: ”על התלמידים להקפיד על הנ”ל, בלי שום יוצא מן הכלל”. על מכתב תובעני זה הוא חותם בשמו המלא: ”ראש הישיבה שמואל אויערבאך”. * שני המכתבים הנוספים אינם חתומים ואף שנוסחו בגוף שלישי, גם הם נכתבו על ידי מרן, אשר כידוע ישב שבעה נקיים על כל מילה שיצאה מתחת ידו. במכתבים מכמירי־לב אלו מבקש מרן מן התלמידים להישאר בישיבה בשבת פרשת ויחי, יום הזיכרון לרעייתו הרבנית ע”ה. כידוע, בני הזוג לא זכו להיפקד בילדים, ותלמידי הישיבה היו עבורם כבנים ממש. מפרט: [4] מכתבים, גדלים שונים. מצב כללי טוב-טוב מאוד. ............................................... ... חשיבותם של המכתבים שלפנינו גדולה במיוחד. מתוקף מעמדו הבכיר של מרן הגר״ש אויערבאך בהנהגת עולם התורה – עוד מימי הנהגתם של מרן הרב שך ומרן הגרי״ש אלישיב זצוק״ל, ובהמשך כמנהיגו של הפלג הירושלמי – נדרש במשך עשרות שנים לחתום על אין־ספור מכתבים ציבוריים בענייני השקפה, בחירות ומאבקים ציבוריים, ובראשם המאבק הנחרץ נגד גזירת הגיוס. אולם מעבר לדמות המנהיג הציבורי, ראה מרן את ייעוד חייו בתחום אחר – העמדת תלמידים. בכך חשק, בכך עסק, ובכך ראה את מפעל חייו. כל יתר ענייני ההנהגה והמאבקים הציבוריים היו בעיניו כורח המציאות. סמוך לפטירתו אף ביקש שלא יכתבו עליו כל שבח ותואר, מלבד דבר אחד: שהעמיד תלמידים. דווקא משום כך נדירים וחשובים כל כך המכתבים שלפנינו. מתוך אלפי המכתבים שיצאו מתחת ידו במשך השנים, מכתבים אלו אינם עוסקים בפוליטיקה, במאבקים ציבוריים או בהנהגת ציבור, אלא בתחום שבו ראה את תכלית שליחותו בעולם – חינוך תלמידים ובניין דור העתיד של עולם התורה. לפנינו הצצה נדירה לעולמו הפנימי של אחד מגדולי המחנכים בדור האחרון, כפי שהוא משתקף במילים שכתב לתלמידיו שלו.