בידספיריט | מחלוקת בין מנהיגי הדור מרנן

מחלוקת בין מנהיגי הדור מרנן הגראי”ל שטיינמן והגרא”מ שך בסוגית 'עד זומם'; לא נדפס - שיעור למדני שלם במסכת מכות, העוסק בסוגיית ”עדים זוממים”, נכתב כולו בכתב יד קודשו של מרן מנהיג הדור הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצ”ל. השיעור משתרע על פני כעמוד וחצי ומחזיק כ-500 מילים של חידושי תורה. למיטב בדיקתנו האלקטרונית, השיעור לא נדפס בסרת ספריו 'אילת השחר'. במרכז הדברים עומד דיון מעמיק ביסודו המפורסם של מרן ראש הישיבה הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ”ל, כפי שנדפס בספרו אבי עזרי, ולפיו דין ”עד זומם” אינו תלוי בתוצאת עדותו, אלא בכוונתו בשעת העדות. לשיטתו, אין העד מתחייב אלא כאשר התכוון לגרום את הנזק שביקש בית הדין להטיל מכוח עדותו; אולם כאשר כוונתו הייתה לגרום נזק קל יותר, ואף שבפועל הייתה עדותו עלולה להביא לנזק חמור בהרבה, אין לחייבו על אותו נזק גדול שלא נתכוון אליו. לאחר הצגת מהלכו של הרב שך, מקשה עליו הגראי”ל קושיות חריפות, דוחה את יסודות התירוץ ומציע מהלך חדש ומקורי להבנת הסוגיה. לפנינו תיעוד נדיר ומרתק של משא ומתן תורני בין שניים מגדולי מנהיגי התורה בדורות האחרונים – הרב שך, מנהיג עולם הישיבות בדורו, וממשיך דרכו מרן הגראי”ל שטיינמן. ממד ייחודי לכתב היד שלפנינו הוא המצע שעליו נכתב. מפורסמת הייתה סגפנותו והסתפקותו במועט של מרן הגראי”ל שטיינמן. במשך כל שנותיו חי בפשטות מופלאה בדירה קטנה וצנועה, מרוהטת בריהוט בסיסי בלבד, והתרחק מכל סממן של נוחות או מותרות. גם את חידושי התורה שלפנינו לא רשם על גבי נייר כתיבה ייעודי, אלא בשימוש חוזר על צדה הפנימי של מעטפת דואר שנשלחה אליו. בגב הדף נותרו עדיין פרטי הנמען המקוריים: ”הרה”ג רא”ל שטיינמן שליט”א ובני ביתו שיחיו”. זהו תיעוד מוחשי, המשקף באופן בלתי אמצעי את אורחות חייו הייחודיים של מרן ואת יחסו לכל ענייני העולם הזה. כתבי יד תורניים ארוכים מאת מרן הגראי”ל, ובפרט שיעורים שלמים הכתובים בכתב ידו לקראת מסירתם בישיבה, נדירים ביותר. גיליון נייר מקופל ל-[2] דפים, כ-18X11 ס”מ כל דף. מצב טוב - טוב מאוד. מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן (תרע”ה–תשע”ח), מגדולי התורה וההנהגה בדור האחרון, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים וראש כולל פוניבז', ומן הדמויות שעיצבו את פני עולם התורה במשך למעלה מיובל שנים. כבר בצעירותו נודע בהתמדתו הנדירה ובחריפותו, ובמשך עשרות שנים העמיד אלפי תלמידים, אשר רבים מהם נעשו לראשי ישיבות, רבנים ומרביצי תורה בארץ ובעולם. לאחר פטירת מרן ראש הישיבה הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך בשנת תשס”ב, נמנה עם מנהיגיו הבכירים של הציבור הליטאי לצד מרן פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. במשך השנים הלך מעמדו והתחזק, ועם פטירת הגרי”ש אלישיב בשנת תשע”ב הוכר למעשה כמנהיגו העליון של עולם התורה וכדמות המרכזית שאליה נשאו עיניים רבבות בני תורה, ראשי ישיבות, רבנים ואישי ציבור בארץ ובעולם. הכרעותיו והנחיותיו התקבלו כסמכות מכרעת בשאלות ציבוריות, חינוכיות ותורניות, והשפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות הציבור הליטאי. חרף מעמדו הרם והשפעתו העצומה, התפרסם בפשטותו ובפרישותו המופלגות. בעוד מאות מיליוני דולרים עברו תחת ידו לטובת ישיבות, כוללים ומוסדות תורה ברחבי העולם, המשיך להתגורר בדירה קטנה ופשוטה בבני ברק, בעלת ריהוט בסיסי ביותר, ללא כל סממן של שררה או נוחות. אורחות חייו הפכו לסמל של הסתפקות במועט ושל דבקות מוחלטת בתורה. בערב חנוכה תשע”ח, בהיותו בן 104 שנים, נפטר לבית עולמו. מאות אלפי בני אדם השתתפו במסע הלווייתו, מן הגדולים שנערכו בתולדות מדינת ישראל, ביטוי למעמדו הייחודי כמנהיג הדור וכאחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות ביותר בעולם התורה בדורות האחרונים.