בידספיריט | וּמשֶׁה הָיָה רוֹעֶה - מכתב


וּמשֶׁה הָיָה רוֹעֶה - מכתב מפעים משנות צעירותו של ראש ישיבת ישיבת פוניבז׳, מרן הגאון רבי ברוך דב פוברסקי שליט״א - מכתב ארוך ומוקדם בכתב־יד קדשו של מרן הגרב״ד פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז׳ וחבר מועצת גדולי התורה, בעת שהותו בארצות הברית. ניו־יורק, תשי״ח (1958). המכתב ממוען אל רעו, הדיין רבי יצחק אפשטיין. למרות גילו הצעיר יחסית של הגרב״ד בעת כתיבת הדברים, המכתב מלא בטעם זקנים ובאחריות של מנהיג בישראל. בין השורות הוא מתאר לידידו את פגישותיו עם גדולי ראשי הישיבות באמריקה — רבי יצחק הוטנר, ו״ידידנו״ רבי שניאור קוטלר. המכתב כולו נסוב סביב בחור אחד — ״אברהמ׳לה״ — שללא מסגרת מתאימה עלול היה להישאר אבוד. והגרב״ד, במסירות שאין לה שיעור, ״הופך את אמריקה״ כדי למצוא עבורו ישיבה. בכוח הרצון המפורסם שלו ובעקשנות דקדושה, הוא אינו מרפה לרגע: רבי יצחק הוטנר מסכים לסדר ויזה לאמריקה על שם ישיבת רבינו חיים ברלין — אך אינו מוכן לקבל אחריות על הבחור; מאידך, רבי שניאור קוטלר מוכן לקבלו ללייקווד — אך אינו מצליח להסדיר עבורו את מסמכי ההגירה. ומה עושה ר׳ בער׳ל? כדרכו, הוא פותר את הסבך כולו כסוגיה תלמודית ממש: הרב הוטנר יסדר את הניירות על שם ישיבתו, ואילו רבי שניאור יודיע לרב הוטנר רשמית שהוא מקבל את הבחור ללייקווד — וכך יבוא הכול על מקומו בשלום. ואף תוכנית גיבוי הוא טווה למקרה שהדבר לא יצלח. והכול — עבור בחור אחד. כבר בגיל עשרים ושלוש, בשעה שאברכים אחרים אך זה עתה התקבלו לכולל, מינהו הרב יוסף שלמה כהנמן לשמש כר״מ בישיבת פוניבז׳, יחד עם רבי גרשון אדלשטיין. וכעת, בשנת תשי״ח, בהיותו בן עשרים ושמונה בלבד וכבר ראש ישיבה ותיק, הוא מתרוצץ בימי חופשתו בין ניו־יורק ללייקווד, בין מעון הקיץ של רבי יצחק הוטנר שעל שפת הים לבין ישיבת לייקווד שבניו ג׳רזי — והכול כדי שלאברהמ׳לה תהיה ישיבה המתאימה לו. לא לחינם זכה לעמוד לימים בראשות אם הישיבות בארץ ישראל — ישיבת פוניבז׳. כדברי המדרש ב־שמות רבה: ”כְּשֶׁהָיָה משֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם רוֹעֶה צֹאנוֹ שֶׁל יִתְרוֹ בַּמִּדְבָּר, בָּרַח מִמֶּנּוּ גְּדִי, וְרָץ אַחֲרָיו... וְעָמַד הַגְּדִי לִשְׁתּוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ משֶׁה אֶצְלוֹ, אָמַר אֲנִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁרָץ הָיִיתָ מִפְּנֵי צָמָא, עָיֵף אַתָּה, הִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יֵשׁ לְךָ רַחֲמִים לִנְהֹג צֹאנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם כָּךְ -  חַיֶּיךָ, אַתָּה תִרְעֶה צֹאנִי יִשְׂרָאֵל ”. [1] איגרת אוויר, 31 ס”מ, כתובה משני צידיה, הכל בכתי”ק וחתימת הגרב”ד פוברסקי. מצב טוב מאוד.