בידספיריט | המאבק על ירושת כסאו של

המאבק על ירושת כסאו של הראי”ה קוק — כרזת בחירות נדירה לרב הראשי לישראל. ירושלים, תרצ”ו [1936] - כרזה פולמוסית נדירה ומרתקת, מן הטעונות שנדפסו בירושלים בתקופת הבחירות לרבנות הראשית לאחר פטירתו של מרן הראי”ה קוק. ירושלים, תרצ”ו [1936]. לפנינו עדות אותנטית לאחת ממערכות הבחירות הדרמטיות והיצריות ביותר שידעה הרבנות הראשית מעודה — המאבק על ירושת כסאו של הראי”ה קוק. מן הצד האחד עמד תלמידו המובהק של הרב קוק, הגאון רבי יעקב משה חרל”פ, רבה של שכונת שערי חסד וראש ישיבת ”מרכז הרב”. דמות ירושלמית מובהקת, בן היישוב הישן, לבוש בבגדי ירושלים המסורתיים, מתלמידי החכמים הבולטים בעיר הקודש ומן האישים המזוהים ביותר עם מורשתו הרוחנית של הרב קוק. מן הצד השני ניצב הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, רבה הראשי של אירלנד, אשר זה מקרוב עלה לארץ ישראל והוצג בעיני רבים כמועמד בעל שיעור קומה בינלאומי, בעל השכלה רחבה וניסיון ציבורי עשיר. אחת ההפתעות הגדולות של מערכת הבחירות הייתה העובדה שהחזון איש, אשר לכאורה היה קרוב יותר בדרכו ובאורחותיו לרבי יעקב משה חרל”פ, תמך דווקא במועמדותו של הרב הרצוג. סוגיה זו העסיקה את בני התקופה ומוסיפה להעסיק את חוקרי תולדות הרבנות והציבור החרדי עד ימינו. הכרזה שלפנינו נועדה לגייס תמיכה ציבורית במועמדותו של רבי יעקב משה חרל”פ. היא כתובה בסגנונן הנלהב והלוחמני של כרזות הפולמוס הירושלמיות של שנות השלושים, ומשלבת פאתוס, רגש, נאמנות למסורת וקריאות נרגשות לציבור הבוחרים. בחלקה העליון נדפסו, באופן יוצא דופן, תמונותיהם של הראי”ה קוק ושל תלמידו רבי יעקב משה חרל”פ — שימוש נדיר בתצלומי רבנים על גבי כרזת בחירות באותה תקופה. בין הקריאות הבולטות בכרזה: ”בוחר נכבד! אל תשפיל כבוד ירושלים, ואל תגרום להנמכת קומת ישראל כולה!” ובהמשך: ”אל תבגדו בגידת זדון בכבוד רבנו המנוח הרב קוק!” וכן: ”בוחר! פנה למזרח ולא למערב!” ולבסוף הקריאה המרכזית: ”בחר ברב חרל”פ לרב ראשי לארץ ישראל, כי איתו השלום ורוח ישראל על טהרתה.” הכרזה עושה שימוש גם בזכרו של הגאון רבי חיים זוננפלד ובסמלים מרכזיים של היישוב הישן והציונות הדתית כאחד, בניסיון לשכנע כי רבי יעקב משה חרל”פ הוא ממשיכו הטבעי והבלעדי של הראי”ה קוק. הבחירות התקיימו בי”ז בכסלו תרצ”ז (1 בדצמבר 1936), ולאחר מערכת סוערת במיוחד נבחר לבסוף הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לרבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל. משום כך מהווה הכרזה שלפנינו שריד נדיר ממערכת בחירות היסטורית אשר עיצבה את פני הרבנות הראשית ואת הנהגת הציבור הדתי בארץ ישראל לדורות. לפנינו מסמך פוליטי־רבני מרתק, המשקף את המאבקים, התקוות והחששות של עולם התורה והיישוב היהודי בארץ ישראל ערב קום המדינה, בשעה שנקבעה זהותו של יורשו של הרב קוק ותוכרע דרכה של הרבנות הראשית בשנים הבאות. כרזה גדולה. 46X30 ס”מ. מצב בינוני. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים לאורך קיפולים.