בידספיריט | לא נדפס! איגרת מוסרית נשגבה

לא נדפס! איגרת מוסרית נשגבה בכתב־יד קדשו של ”השערשובער” - הגה”ק רבי יצחק ולדשיין משגיח ישיבות נובהרדוק - איגרת מוסרית מפעימה, העוסקת בדמותו של בן הישיבה, בנסיונותיו, ובחשקת בתורה. שנשלחה לפני השואה מליטא לירושלים, מאת הגאון הצדיק רבי יצחק וולדשיין, מן הדמויות המרכזיות והנערצות בעולם המוסר הליטאי בדור שלפני השואה, ששימש בזה אחר זה כ ”משגיח” של שלושת מבצרי התורה הליטאים: נובהרדוק, רמיילס וברנוביץ'. [שנות ה'תר”ץ 1930 בקירוב].  האיגרת מתפרשת על פני ארבעה עמודים גדולים במיוחד, המכילים כ־1,500 מילים, והיא עולה לכדי קונטרס מוסרי שלם, ולמיטב בדיקתנו האלקטרונית, לא נדפסה בספרו תורת יצחק ואף לא בשאר הספרים הידועים. האיגרת נשלחה אל ידידו ושותפו להנהגת עולם המוסר, הגאון רבי בן־ציון ברוק, ראש ישיבת נובהרדוק בארץ ישראל. באיגרת זו מעביר אביר המוסר “הרגשים” מוסריים נשגבים, המושתתים על דברי חז״ל והוויות העולם, ומתוך שורותיה כמו קמה וניצבת לעינינו מלוא קומתה של תנועת המוסר — שהייתה עצם הלוז של ישיבות ליטא, ולאחר השואה חרבה ואיננה. 'כי על עניין ה”ניסיון אי אפשר לכתוב רק ”ערנסטע ווערטער” כי הניסיון הוא ”ערנסטער”, ומ”מ נמצא בו כמה סברות מתוקות... והנה קמתי אני בחצות הלילה לכתוב לכת”ר מכתב תודה, בעד מה שחתר חתירה מתחת עול-התלאות שלו, למצוא איזה תיקון ל”ירך יצחק” אשר שרו של עשיו נגע ונוגע' לא מכתב בעלמא לפנינו, ואף לא שיחת מוסר גרידא בין שני משגיחים; לפנינו מסה מוסרית שלמה , בנויה לתלפיות, ספוגת אוויר-הפסגות של עולם התורה שחרב. זוהי שיחת תלמידי חכמים בין שני ענקי מוסר, אשר אף בדור הדעה שלפני החורבן נחשבו ממנהיגיו וקברניטיו. כפי שמשתקף היטב בדברי גיסו מרן הגר”ח שמואלביץ הכותב עליו: ”שהיה מגדולי המוסר והיראה בשנים שלפני המלחמה האחרונה והיה מנהל רוחני בכמה ישיבות גדולות והיה ידוע כמחדש גדול בתורת המוסר... בדרך המקובל מרבותיו ובמיוחד מאא”ז הסבא קדישא מוה”ר יוסף יוזל הורביץ זצ”ל מנובהרדוק”. לפנינו שריד נדיר מעולמה הרוחני של תנועת המוסר ערב חורבנה. [4] עמודים, 35X22 ס”מ כל עמוד. מצב טוב. סימני קיפול, עם קרעים בשוליהם, ללא חיסרון. הגאון הצדיק רבי יצחק אלחנן ולדשיין זצ״ל — “דער שערשובער” (תרנ״ד–תש״א בקירוב) — נמנה עם קברניטי עולם המוסר בדור שלפני החורבן, ומגדולי תלמידיו של הסבא מנובהרדוק, רבי יוסף יוזל הורביץ. בשנות השואה גלה יחד עם תלמידי ישיבת ברנוביץ לווילנה, טרוקי וסמילישוק, עד שנתפס בידי הגרמנים בקיץ תש״א, בעיצומה של מסירת שיעור בישיבה, ונהרג על קידוש השם יחד עם תלמידיו. דמותו נותרה לאחד הסמלים הנשגבים של עולם המוסר הליטאי שחרב. ”שיחותיו האירו כברקים בשמי ישיבות נובהרדוק, ושמו היה לאות ולמופת בהיכלי הישיבות הקרובות והרחוקות של תנועת המוסר משיטת נובהרדוק — אותה ממלכה רוחנית אדירה, אשר מצודתה הייתה פרוסה על פני עשרות ערים ועיירות ברחבי רוסיה, פולין וליטא” (הקדמת תורת יצחק) ”עם בואו לביאליסטוק צירפו הגאון הצדיק רבי אברהם יפה׳ן זצ״ל להנהלת הישיבה הנובהרדוקאית הגדולה שבעיר. לאחר שנים אחדות נתבקש על ידי גאון הדור רבי חיים עוזר גרודזנסקי זצ״ל לשמש כמנהל רוחני בישיבת רמיילס בווילנה, במטרה לרומם את רוח הישיבה ולהעמיד את תלמידיה על דרך המוסר. בתקופה זו התקרב מאוד אל מרן החזון איש זצ״ל, שהתגורר אז בווילנה, ונקשרה ביניהם ידידות והערכה עמוקה. החזון איש החשיבו לאדם גדול ונשגב במיוחד, והפליג בהערכת אישיותו ותורתו”. (שם) ”לימים נקרא לכהן כמנהל רוחני בישיבת “אהל תורה” בברנוביץ’, מיסודו של הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן הי״ד, ושימש שם לצד הגאון הצדיק רבי ישראל יעקב לובצ׳נסקי זצ״ל, חתנו של הסבא מנובהרדוק. לאחר מכן עבר להשפיע תקופה ממושכת בישיבת “בית יוסף” בפינסק־קרלין בראשות הגאון הצדיק רבי שמואל וינטרויב זצ״ל, ובהמשך בישיבת “בית יוסף” באוסטרובצה. גם בשנים אלו היה נוסע תכופות בין ישיבות נובהרדוק השונות, מוסר שיחות מוסר ומחזק את רוח בני הישיבות בכל אתר ואתר”. (שם)