בידספיריט | “כאילו בלעה אותו האדמה” —

“כאילו בלעה אותו האדמה” — ‘היתר עגונה’ מנישואים רפורמיים מאת הגאון רבי חיים יעקב ישראל ברגר רבה של קליבלנד — קונטרס שלם שלא נדפס - קונטרס הלכתי חשוב ומקיף העוסק באחת השאלות החמורות והמסובכות ביותר בעולם ההלכה — סוגיית “התרת עגונות”, סוגיה שנמסרה להכרעתם של גדולי הדורות בלבד. מראשוני הפוסקים ועד גדולי דורנו עסקו חכמי ישראל בשאלות אלו, שכן למרבה הצער בכל דור ודור אירעו מקרים טראגיים מסוג זה, וכל מקרה שונה מחברו בפרטיו ובמורכבותו. ברובם המכריע של המקרים, לאחר שפוסק מובהק היה מכריע בשאלה ומתיר את האישה להינשא, נהגו להעביר את ההיתר לעיונם ולהסכמתם של גדולי תורה נוספים, בטרם תותר האישה להינשא מחדש. היראה הגדולה שבה ניגשו גדולי הפוסקים לסוגיה זו נבעה מן החשש החמור לממזרות — “מעוות לא יוכל לתקון”. שכן אם יתברר חלילה לאחר שנים כי הבעל המעגן עודנו בין החיים, לאחר שכבר נישאה האישה מחדש ונולדו ילדים מן הנישואין השניים, עלולים הילדים וצאצאיהם לשאת חותם ממזרות לדורות ולהיות אסורים לבוא בקהל. בסוגיה חמורה ורגישה זו עוסק הקונטרס החשוב שלפנינו, הכתוב כולו בכתב־יד קדשו של הגאון רבי חיים יעקב ישראל ברגר, רבה הנודע של קליבלנד ומגדולי הפוסקים בארצות הברית בדורו. הקונטרס מתפרש על פני שישה עמודים גדולים בכתיבה צפופה, ולא נדפס מעולם. המעשה הנידון בקונטרס עוסק באישה שנישאה במסגרת נישואים רפורמיים בארצות הברית. לאחר כעשר שנות נישואין נעלם בעלה באופן מסתורי, וכל מאמצי הרשויות, המשטרה ובני משפחתו לאתרו — עלו בתוהו, עד כי “כאילו בלעה אותו האדמה”. האישה, שנותרה עגונה במשך שנים רבות, ביקשה להינשא מחדש, אולם מבחינה הלכתית לא הייתה יכולה לעשות כן ללא קבלת גט מבעלה הנעלם. אלא שכאן הופכת עצם העובדה שהנישואין נערכו במסגרת רפורמית לנקודת המפתח ההלכתית: האם נישואים אלו נחשבים כלל לקידושין תקפים על פי דין תורה? אם אין לנישואין אלו תוקף הלכתי — אפשר שמעולם לא נחשבה האישה כאשת איש, וממילא אינה זקוקה לגט כלל. הקונטרס שלפנינו הינו בעל חשיבות מיוחדת, שכן בעוד ספרות השו”ת הענפה בענייני עגונות משתרעת על פני מאות שנים, הרי ששאלת תוקפם של נישואים רפורמיים היא שאלה חדשה יחסית, שלא נידונה כלל אצל הראשונים ורוב האחרונים, מאחר שתופעת הנישואים הרפורמיים עצמה לא הייתה קיימת בדורות קודמים. לפנינו אפוא אחת ההתמודדויות ההלכתיות המוקדמות עם מציאות יהודית־מודרנית חדשה, אשר הלכה והפכה לשכיחה יותר ויותר בעולם היהודי במאה העשרים. המחבר דן בסוגיה זו באריכות רבה, מתוך בקיאות עצומה בסוגיות קידושין, עדי קידושין, מנהגי הרפורמים ותוקפם ההלכתי של טקסי נישואין מודרניים. הקונטרס רצוף פלפול הלכתי מעמיק, שקלא וטריא למדנית, צירופי סברות והבאת מקורות רבים מדברי הראשונים והאחרונים. לאחר דיון ארוך ומפורט מגיע המחבר למסקנה מעשית המתירה לאישה להינשא מחדש אף ללא גט מן הבעל הנעלם. גם במקרה חמור זה לא הסתפק המחבר בהכרעתו בלבד, ובהתאם למנהגם של גדולי הפוסקים בענייני עגונות העביר את השאלה לעיונו של הגאון רבי אברהם בנימין זילברברג, רבה של פיטסבורג ובעל שו”ת “דברי אברהם”. לאחר פלפול הלכתי מקיף בכל צדדי הסוגיה, הסכים אף הוא להיתר האישה להינשא מחדש. תשובתו והסכמתו להיתר נדפסו לאחר מכן בשו”ת “דברי אברהם” סימן מ”ב, אולם הקונטרס המקורי והרחב של רבי חיים יעקב ישראל ברגר שלפנינו — לא נדפס מעולם. לפנינו מסמך הלכתי בעל חשיבות ציבורית והיסטורית ממדרגה ראשונה, המשקף את התמודדותו של עולם ההלכה עם מציאות החיים היהודית המודרנית בארצות הברית ועם השלכותיה החמורות של תופעת הנישואים הרפורמיים על דיני אישות ועגונות — סוגיה שהפכה מצויה יותר ויותר במאה האחרונה. הגאון רבי חיים יעקב ישראל ברגר [תרט”ו - תרע”ט], נמנה עם חשובי פוסקי ההלכה בארצות הברית במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא כיהן כרב ואב”ד בעיר קליבלנד שבאוהיו, ונודע כפוסק מרכזי שאליו הופנו שאלות חמורות ומורכבות מכל רחבי ארצות הברית. חיבר ספרים תורניים רבים, ובהם הספר “שארית יעקב”, והתכתב בהלכה עם רבנים ופוסקים רבים בני דורו. סמכותו ההלכתית וחריפותו הלמדנית הקנו לו מעמד של אחד מחשובי הרבנים האורתודוקסיים בארצות הברית באותה תקופה. ה, [1] עמ׳. 27 ס”מ. כתביבה אוטוגרפית. מצב טוב מאוד. נקבי תיוק.