בידספיריט | “לנתק ממקור המים החיים” -

“לנתק ממקור המים החיים” - מכתב ”קנאי” נדיר מהרבנים הראשיים לישראל, כנגד הממסד החילוני במדינת ישראל - ”...  מצד הזרם החילוני הולכים ונעשים מאמצים רבים לנתק את העולים המה וילדיהם ממקור המים החיים, ואמונת ישראל ותורת קדשו” מכתב קנאות חריג ונדיר ביותר, מאת שני הרבנים הראשיים לישראל – הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג והגאון רבי בן־ציון חי עוזיאל – שנשלח אל רבני העולם, ובו מחאה חריפה ובלתי־שגרתית נגד פעולות הממסד החילוני בארץ ישראל. [ירושלים, תש”י בערך]. המכתב נכתב בסמוך להקמת המדינה, ובו מתארים הרבנים הראשיים בכאב ובזעזוע תהליך שיטתי של ניתוק העולים וילדיהם ממסורת ישראל , ובעיקר פגיעה חמורה בעולים מארצות המזרח, אשר הגיעו לארץ יראים ושלמים – וכאן, לדבריהם, הועברו על דתם. ייחודו של המכתב בכך שהוא סוטה באופן בולט מהקו הממלכתי שאפיין בדרך כלל את הרבנות הראשית לדורותיה, החל מימי הראי”ה קוק ואילך, אשר נטתה לתמוך במוסדות המדינה גם בעת מתיחויות קשות, וגם כאשר אלו פגעו ברגל גסה בקדשי ישראל. כאן, לראשונה, י וצאים הרבנים הראשיים במתקפה פומבית וישירה נגד הזרם החילוני, ואף מפיצים את הדברים לכל רבני העולם בלשון חריפה , המזכירה יותר את סגנון מחאות הקנאים בירושלים מאשר את לשון ההנהגה הרשמית של מדינת ישראל. בין השורות המזעזעות שבמכתב נכתב: “נתברר לנו מתוך ידיעות מוסמכות שמצד הזרם החילוני הולכים ונעשים מאמצים רבים לנתק את העולים המה וילדיהם ממקור המים החיים, ואמונת ישראל ותורת קדשו”. ובהמשך: “ אשרינו שזכינו לראות בעליה לציון בית חיינו באלפים וברבבות… ואולם העליה הזאת, שהיא ראשית קיבוץ גלויות הקשור עם האתחלתא דגאולה, מטילה עלינו חובה קדושה… בפרט בענין חינוך הילדים במחנות העולים”. פריט בעל חשיבות היסטורית, ציבורית ואידאולוגית ראשונה במעלה , המשקף רגע נדיר של עימות גלוי בין הנהגת התורה העליונה לבין מדיניות השלטון החילוני בראשית ימי המדינה. [1] דף, 22X28 ס”מ. המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסופו חתימת ידם של שני הרבנים הראשים לישראל. מצב טוב מאוד. נקבי תיוק.