בידספיריט | ”מאחורי הפרגוד” — מכתב פולמוס

”מאחורי הפרגוד” — מכתב פולמוס חסידי נדיר ובלתי־מצוי על הסערה הגדולה בין קוסוב לוויז'ניץ בטבריה - ”שמעתי כי בן הרב הצדיק מקוסוב זצ”ל היושב על כסאו, אוהב מאוד חכמת הטבע... וראיתי באמת שכן הוא, אשר הרב אוהב את כל הדברים היקרים, בלי הבדל בין בחור ובתולה, בין נערה לאישה, בין שפחה למטרוניתא, חוץ מן הטבע. אך ורק ההולכים סביבו, השומרים צעדיו, מוליכים אותו שולל ועושים ממנו מסחר. ובראשם נמצא שם איש הבליעל הצבוע, כופר בכל, יחיאל בונימוס. וירבה לרמות ולפתות את הרבנית הזקנה, לקחתו לביתה, להיות לבנה מלמד להועיל, באומרו כי בידו להגדיל כיסאו ולהאדירו, לעשותו מפורסם גדול כאחד הגדולים... כי יהיה רוח שקר בפי כל חסידי אביו הרב הצדיק זצ”ל, לומר כי בחלום ידבר בנו...” מכתב פולמוסי יוצא דופן, נדיר ביותר וחשוב מאין כמותו לתולדות החסידות בארץ ישראל, העוסק באחת המחלוקות החריפות והסוערות שהסעירו את היישוב החסידי בטבריה בשנות התר”ם — העימות המתמשך בין אנשי קוסוב לבין אנשי ויז'ניץ. שנות התר”ם [1880]. מכתב רחב־היקף, המשתרע על פני שלושה עמודים גדולים וצפופי כתיבה, ובו אוצר בלום של מידע היסטורי, שמות, תיאורים, עדויות וסיפורים מכלי ראשון, שנכתבו בשעת מעשה בידי אחד המעורבים בפרשה. מחבר המכתב הוא ר' זאב וולף, נכד הרה”ק רבי זאב וולף מטשרני־אוסטראה, שעל שמו נקרא. המכתב חתום בשמו המלא, והוא אינו מסתתר מאחורי שם עט או כינוי אנונימי, כנהוג בחלק גדול מספרות הפולמוס של התקופה. ייחודו של המכתב בכך שהוא חושף לפנינו את המחלוקת לא דרך כרוזים מודפסים או שמועות שעברו מדור לדור, אלא מתוך עדות אישית, סוערת וחיה, שנכתבה בעיצומם של האירועים עצמם. במהלך המכתב מגולל המחבר פרשיות שונות הקשורות במאבק בין המחנות, מתאר דמויות מרכזיות, גבאים, עסקנים, מנהיגים וחסידים, ומשרטט תמונה מרתקת של חיי החצרות החסידיות בארץ ישראל ובאירופה בשלהי המאה הי”ט. בין השורות נחשפים פרטים רבים על הנעשה בתוך הקהילות, על יחסי הכוחות בין החצרות ועל המאבקים הפנימיים שהעסיקו את הציבור החסידי בטבריה באותן שנים. מבחינה היסטורית, חשיבותו של המכתב עצומה. ספרות הפולמוס החסידית של שנות התר”ם כמעט שלא שרדה. רוב המכתבים שנכתבו במהלך הסערות הציבוריות הללו אבדו זה מכבר , ומה שנותר בידינו כיום הם בעיקר קונטרסי פולמוס בודדים שנדפסו באותה תקופה ואף הם נדירים ביותר. כאן ל פנינו מקור ראשוני, בלתי־אמצעי, שלא נועד לדפוס אלא לתכתובת פרטית, ולכן ערכו למחקר רב במיוחד. המכתב רצוף שמות מפורשים של רבנים, אדמו”רים, גבאים, עסקנים ובעלי־בתים בני התקופה. דווקא ריבוי השמות, הפרטים וההתייחסויות הקונקרטיות מעניק למסמך משקל היסטורי מיוחד, והופך אותו למעין ”צילום מצב” של העולם החסידי בטבריה בשעת אחת הסערות הגדולות בתולדותיו. מעבר לערכו ההיסטורי, זהו גם מסמך ספרותי מרתק. סגנונו משקף את לשונם הציורית והחריפה של מכתבי הפולמוס במזרח אירופה ובארץ ישראל בסוף המאה הי”ט — לשון עשירה, דרמטית וסוחפת, הכתובה בכישרון רב ומכניסה את הקורא אל לב ההתרחשות. לפנינו אפוא אחד מאותם מסמכים נדירים שבכוחם להאיר פרק שלם בתולדות החסידות בארץ ישראל. לא עוד תיאור מאוחר של המאורעות, אלא קול אותנטי הבוקע בעיצומה של הסערה — עדות חיה מן הימים שבהם התעצבו יחסי הכוחות בין חצרות החסידים בטבריה, ונכתבו פרקים דרמטיים בתולדות היישוב הישן בארץ ישראל. מסמך היסטורי־חסידי נדיר ביותר, בעל חשיבות ראשונה במעלה לחקר תולדות החסידות, מאבקי הכוללים והפולמוסים הציבוריים בארץ ישראל במאה הי”ט. [3] עמודים גדולים. 33X21 ס”מ כל עמוד. כתיבה צפופה. חתימה מלאה של ר' זאב וולף בק. מצב טוב מאוד. כתמי זמן. סימני קיפול, כמה קרעים זעירים בשולים, ללא כל חיסרון.