בידספיריט | כתב־יד חשוב – חידושי רבי

כתב־יד חשוב – חידושי רבי אברהם ברודא מפראג, מגדולי ראשי הישיבות [ועוד]. פראג, מיץ והלברשטט, תס”ז-תקי”א [1707-1751] - כתב־יד חשוב – חידושי רבי אברהם ברודא מפראג, מגדולי ראשי הישיבות – חידושים נוספים מרבני הלברשטט – פראג, מיץ והלברשטט, תס”ז-תקי”א [1707-1751] כתב יד בן למעלה מ-[200] עמודים בכתב־יד, מאת מספר כותבים שונים, ובהם דרושים על התורה, חידושי סוגיות בש”ס, דרשות לשבתות וסיומים ועוד, מאת אדירי התורה באשכנז. תוכן כתב היד מחולק לג' קבוצות שונות: א. חידושי רבי אברהם ברודא. פראג-מיץ, תס”ז-תס”ט.  כ-[130] עמודים בכתיבת תלמידים, עיקרו בכתיבה אחת, דפים נוספים בשתי כתיבות נוספות.  רבי אברהם ברודא היה מגדולי אשכנז המפורסמים ביותר לפני כ-300 שנים: הוא היה אב”ד פראג, מיץ ופרנקפורט, ובכל עיר שעבר ייסד ישיבות גדולות שבהן למדו אלפים אלפים. זכה להערכה עצומה כל כך, עד שכונה עוד בדורו בתואר העצום ”רבן של כל בני הגולה”, ואכן רבים מתלמידיו גדלו והיו רבני קהילות, ראשי ישיבות, מפרשי ש”ס ופוסקי הלכה שכל בית ישראל נשענים עליהם.  לפנינו שריד מיוחד מתורתו של אותו צדיק – רבי אברהם ברודא מפראג, בכתב ידם של תלמידי ישיבתו.  בג' מקומות מופיעים התאריכים תס”ז, תס”ח ותס”ט, אז עוד הייתה הישיבה בפראג. בסוף שנת תס”ט עברה הישיבה למיץ, עובדה זו נזכרת בכותר של דרוש נוסף מרבי אברהם: ”אב”ד ור”מ דק”ק פראג, לע”ע בק”ק מעיץ [מיץ]”.  בדף [59] ע”ב רשם הכותב: ”וכל זה דרש אדוני מ”ו הגאון בשבת תשובה תס”ז לפ”ק. ע”כ ניתן להעתיק כי בתוך דברים האלה הגיע זמן תפילה מנחה, והוצרך לפסוק מלדרוש עוד בזה הענין, ומה שלא דרש בב”ה ברבים לא ניתן להעתיק לישיבתו ודו”ק”.  בדף 74 ע”ב מופיע רישום/חתימה: ”הק' אברהם בא”א הקצין מוהר”ר אליעזר מק”ק עלקוש בפולין קטן, הלומד אצלי (?) בק”ק פראג בשנת תס”ח בחורף, בישיבת הגאון הגדול רבן של בני הגולה ר”מ ה”ה כבש”ת מוהר”ר אברהם ברודא יצ”ו”.  במקום אחד נזכר חידוש בשם חותנו של רבי אברהם ברודא – הוא הגאון רבי אליעזר ליפמן גרעץ אב”ד בומסלא.  ב. חידושי רבי מאיר ברבי אב”ד הלברשטט. תק”א.  למעלה מ-[20] עמודים בכתיבת תלמידים.  רבי מאיר ברבי כיהן ברבנות הלברשטט בין השנים תצ”ח-תקכ”ג, ולאחר מכן עבר לפרשבורג שם הרביץ תורה לאלפי תלמידיו עד לפטירתו בשנת תקמ”ט. בין תלמידיו: מהר”ם בנעט, רבי דניאל פרוסטיץ ועוד.  לפנינו שריד קדום מאוד מתורתו, ד' שנים לאחר שהחל לכהן ברבנות הלברשטט, בהיותו כבן 26 שנים בלבד! בכותרות חלק מהדרושים נרשם במפורש שמו של מהר”ם ברבי, ובחלק אחר נרשם רק ”אב”ד דק”ק הלברשטט”, ואולי הכוונה היא לרבי צבי הירש ביאלה המכונה ”רבי צבי הירש חריף”, אב”ד הלברשטט ומגדולי ראשי הישיבות בדורו, נפטר בשנת תק”ח. היה מרבותיו של מהר”ם ברבי, רבי עקיבא איגר הראשון (זקינו של רבי עקיבא איגר המפורסם), רבי ישעיה פיק-ברלין ועוד.  ג. חידושי רבי שמואל בהחבר רבי צבי הירש כ”ץ מהלברשטט. תפ”ה-תקי”א.  למעלה מ-[40] עמודים בכתב יד המחבר, עם חמש חתימותיו במקומות שונים.  ייתכן כי הוא תלמיד רבי אברהם ברודא. במקום אחד מזכיר את חתונת אחייניתו בת גיסו רבי וואלף, ובמקום נוסף מספיד את רבי וואלף אשר נפטר בשנת תקי”א.  שני החלקים האחרונים – חידושי מהר”ם ברבי וחידושי רבי שמואל מהלברשטט – נכתבו לסירוגין: דף בכתב ידו של רבי שמואל, לאחמ”כ ”חלוקא דרבנן” מרבי מאיר, ושוב כת”י רבי שמואל, וחוזר חלילה. ניתן להפריד ביניהם הן לפי כותרות הדרושים, והן לפי סגנון כתב ידו של רבי שמואל שהוא ייחודי וניתן לזיהוי בקלות.  החידושים שבכתב היד זקוקים לבדיקה מעמיקה האם נדפסו.  למעלה מ-[200] עמודים בכתב־יד, מאת מספר כותבים שונים. גובה: 19.5 ס”מ. מצב כללי טוב-בינוני, כתב היד לא כרוך, דפים רבים מנותקים, חלקם עם קרעים. נקבים.