בידספיריט | כת”י הונגרי חשוב: חידושי תלמיד

כת”י הונגרי חשוב: חידושי תלמיד החת”ס רבי מאיר קליין חתן רבי דניאל פרוסטיץ. פרשבורג, תקצ”ז-ת”ר [1837-1840] - כת”י הונגרי חשוב: חידושי תלמיד החת”ס רבי מאיר קליין חתן רבי דניאל פרוסטיץ – עם הספד על החת”ס, ד”ת ממנו והעתקת צוואתו – פרשבורג, תקצ”ז-ת”ר [1837-1840] חיבור גדול בן [111] עמודים כתובים בפורמט גבוה (37 ס”מ), ובהם חידושים על התורה, פלפולי סוגיות, דרשות והספדים בכתב ידו של הגאון רבי מאיר קליין (מכונה גם: רבי מאיר שטראה, או רבי מאיר פ”ק [=פרויענקירכען]), חתנו של ”דניאל איש חמודות” – רבי דניאל פרוסטיץ ראב”ד פרשבורג בתקופת מרן ה'חתם סופר'.  רבי מאיר היה תלמיד קרוב על מרן החת”ס, וחביב עליו ביותר. נשתמר כתב הסמיכה הנהדר שכתב לו מרן סמוך לנישואיו, ובו מפליג בשבחו ביותר, וניכרת אהבתו אליו (נדפס בקובץ 'עלי זכרון' נב עמ' ג-ד). החת”ס גם מזכירו בחידושיו לש”ס: ”...ועוררני תלמיד ותיק הבחור החתן כ”ה מאיר פ”ק שיחי'...” (חת”ס מועד ב', ירושלים תשס”ו, עמ' קכד). שלושה (!) מאחיו הצעירים נימולו ע”י החת”ס.  בסוף כתב היד מופיע הספד ארוך על רבו החת”ס, הכולל פרטים היסטוריים על מעמד יציאת נשמתו הטהורה. הספד זה נדפס בקובץ 'אוצרות הסופר' י”ח עמ' ט-יז (ושם זוהה המחבר בטעות כרבי משה ברגר-קטנדורף, גיסו של רבי מאיר. ראה להלן בהרחבה).  כתב היד נכתב בפרשבורג – עיר מגוריו של רבי מאיר, בסביבות השנים תקצ”ז-ת”ר, דפים בודדים הם כנראה מתקופה מאוחרת יותר. במספר מקומות בכתה”י נרשמו תאריכים בין שנים אלו.  לאורך כתה”י – שנכתב ברובו עוד בחיי החת”ס – מזכיר רבי מאיר למעלה מעשרים פעמים חידושים שונים ששמע בעצמו מפי ”אמ”ו הגאון נ”י” – הוא מרן החת”ס.  שניים מהם הם חידושים מה'הפלאה'. במקום אחד כותב שדן עם רבו על ענין אחד: ”...ואמרתי לפני אמ”ו נ”י…” (לט ע”א). בדף מ ע”א רושם מערכה שזכתה לשבחים מהחת”ס: ”מה שאמרתי על כתיבת התנאים שלי לפני אמ”ו, וקלסי'...”. (כפי שצויין לעיל - זכה רבי מאיר בתעודת ”מורנו” מהחת”ס לפני נישואיו, ואולי זוהי המערכה שאמר לפניו טרם שקיבל את הסמיכה).  בדף יא ע”א העתיק רבי מאיר את צוואת ה'חתם סופר': ”צוואת אמ”ו הגאון מהרמ”ס ז”ל…”. במספר מקומות מזכיר רבי מאיר חידושים וקושיות מפי חמיו רבי דניאל פרוסטיץ, לדוגמא: ”והקשה מו”ח המה”ג הגאון מהו' דניאל פרויסטיץ נ”י” (יב ע”א);  ”דהנה מו”ח המה”ג מהו' דניאל פרויסטיץ נ”י הקשה…” (יד ע”א).  לסיכום: כתב יד גדול של תלמיד החת”ס, חתנו של ראב”ד פרשבורג, נכתב ברובו בחיי החת”ס, וכולל חידושים ממנו, הספד עליו והעתקת צוואתו.  למיטב ידיעתנו, למעט ההספד על החת”ס שנדפס – גוף כתב היד שלפנינו לא נדפס מעולם. כתב יד זה היה למראה עיני גדול חוקרי יהדות הונגריה המעטירה – הג”ר משה אלכסנדר זושא קינסטליכר, אשר ציין לכת”י זה בתוך הערכים שכתב על רבי מאיר ב'החת”ס ותלמידיו' וכן ב'פנקס המוהל' (עם צילום של ראש דף כב ע”א מכתה”י שלפנינו. ראה להלן ביתר הרחבה).  כתב היד מכיל [56] דפים, ובהם [111] עמודים כתובים. גובה: 37 ס”מ. מצב טוב עד טוב-בינוני, בלאי בשולי חלק מהדפים, לעיתים עם פגיעה קלה בקצה הטקסט. נקבים ותעלות עש. כריכה חדשה פשוטה.  מצורף חומר. - - - - - - - - - - -  על זיהוי המחבר כרבי מאיר קליין: בכתב היד שלפנינו נרשם במפורש כמה וכמה פעמים, כי חותנו של הכותב הוא רבי דניאל פרוסטיץ, ורבו הוא החת”ס.  מחמת איזכורים אלו, זוהה בעבר כתב היד ככתב ידו של רבי משה ברגר-קטנדורף, שהיה אף הוא חתן רבי דניאל ותלמידו של החת”ס. על פי זיהוי מוטעה זה נדפס צילום עמוד מתוך כתה”י שלפנינו בתוך ספר 'החתם סופר ובני דורו', בתוך ערכו של ר”מ ברגר. גם ההספד על החת”ס הנדפס בקובץ 'אוצרות הסופר' – נדפס תחת שמו של ר”מ ברגר. אולם לאחר זמן התגלה כי לרבי דניאל היה חתן נוסף לא מוכר בשם רבי מאיר קליין, רבי מאיר דנן, וככל שעבר הזמן והתגלו חומרים נוספים – בהם חלק מארכיונו של רבי מאיר – נעשה ברור כי חיבור זה פרי עטו של רבי מאיר הוא, ולא של גיסו רבי משה ברגר. הערה על הטעות בזיהוי נרשמה בקובץ 'אוצרות הסופר' כ', תש”ע, עמ' כח-כט בהערה, ושם מציין כי רמ”א קינסטליכר חזר בו מזיהוי רבי משה ברגר כבעל המחבר. ואכן כך כותב רמ”א קינסטליכר עצמו ב'פנקס המוהל' עמ' קצח אות קפט, וכן בקצרה בהחת”ס ותלמידיו עמ' שי בערכו.  הדבר עולה מכמה ראיות ורמזים מגוף כתה”י שלפנינו ומתעודות נוספות:  א': בדף כ”ט ע”א נכתב: ”מה ששמעתי מפי מורי המה”ג אב”ד דק”ק פ”ק [פרויענקירכען] מהו' משה קנישע נ”י”. רבי משה קנישא היה תלמיד החת”ס, והוא הגיע לקהילת פ”ק רק בשנת תקצ”ג, מספר שנים לאחר חתונתו של רבי משה (בסביבות שנת תקפ”ו). רבי מאיר לעומת זאת, שהיה צעיר יותר, אכן היה מתלמידי רבי משה קנישע (כך כותב במפורש במכתבו משנת תקצ”ז השמור בספריה הלאומית, ראה כאן). ב': ההספד שלפנינו מצוי גם בכת”י אחר, שהוא בוודאות מאת רבי מאיר ולא מאת רבי משה, שכן נזכרות בו ידיעות אישיות של רבי מאיר (ראה ע”ז ב'אוצרות הסופר' כ' הנזכר לעיל).  ג' (אינה ראיה, אך אולי מעין סמך לדבר): באותו העמוד מציין הכותב למזכרת את לידת ”בתי הבכירה”, שרה, בתאריך ט”ו תמוז תקצ”ח. רבי מאיר התחתן בשנת תקצ”ז כנודע מכמה מקורות, והדבר עולה יפה שבתו הבכורה נולדה בשנת תקצ”ח. רבי משה לעומת זאת, התחתן כבר בסוף שנות התק”פ, ובשנת תקצ”ד נולד לו בן אותו מל החת”ס (אמנם ייתכן כי.