בידספיריט | מחזור יום הכיפורים האישי של

מחזור יום הכיפורים האישי של האדמו”ר מגור בעל ה”פני מנחם” ששימש אותו בעבודת היום הקדוש, עם הוספות, בכתב יד קדשו, ועם תפלה ע”ד הקבלה בכתב יד קדשו - חלק רביעי - מחזור יום הכיפורים האישי של האדמו”ר מגור בעל ה”פני מנחם” ששימש אותו בעבודת היום הקדוש, עם הוספות, בכתב יד קדשו, ועם תפלה ע”ד הקבלה בכתב יד קדשו. מחזור ליום הכיפורים – מחזור כל בו השלם, מפורש על ידי חכמי אשכנז, נוסח ספרד. ירושלים, תשמ”א. לפנינו אחד הפריטים האישיים והמרגשים ביותר מעולמו הרוחני של האדמו”ר מגור, בעל ה”פני מנחם”. המחזור השלם כלל כאלף עמודים, והוא חולק על ידי האדמו”ר לארבעה כרכים נפרדים, כדי להקל על השימוש במהלך תפילות יום הכיפורים הארוכות. על כריכת כל כרך הוטבע שמו: ”מחזור ליום הכיפורים – אלטר”, עדות לכך שנכרך במיוחד עבור שימושו האישי. לפנינו החלק עם תפלת מנחה ותפלת נעילה. בסוף החלק שלפנינו כתב האדמו”ר בכתב יד קדשו: ”בה”י ברוב טוב וחסדיו חנני השי”ת”, ולאחר מכן הוסיף את חתימתו: ”פינחס מנחם אלטר מפעיה”ק ירושלים תובב”א”. עוד כתב: ”קבלתי בה”י מבני רי”ד שליט”א”, לאחר מכן כתב הרבי עוד שורה נוספת שלא פוענחה על-ידינו. אולם עיקר ייחודו של המחזור הוא ברשימת היסודות הרוחניים שכתב לעצמו. כדי שיעמדו לנגד עיניו בכל עת במהלך עבודת היום הקדוש: בראש הכרך שלפנינו כתב הרבי: ”בה”י להשתדל להתפלל, לברך, ללמוד ולעשות הכל לשם שמים, ולנחת רוח להשי”ת, ולהתבייש ממנו” בדף שלפני האחרון הוסיף הרבי, שמות ”הוי”ה” ו”אקי”ק” בעצם כתב יד קדשו. רישום קצר בעל משמעות פנימית על פי דרך המקובלים. ומתחת השמות כתב הרבי שוב את רשימת הקבלות מהעמוד הראשון: ”בה”י להשתדל להתפלל, לברך, ללמוד ולעשות הכל לשם שמים, ולנחת רוח להשי”ת, ולהתבייש ממנו” לאחר מכן מנה שבעה עקרונות קצרים ויסודיים, בעצם כתב יד קדשו, המשקפים את עולמו הפנימי: א) השי”ת מרחם עלי יותר מכל מרחם, ושומרני גם כשאיני שומר את עצמי. ב) כל הטובות ממישהו הכל מהשי”ת, ו הכל שלוחיו. ג) כל הטובות הן חסדי השי”ת, ולא מפני שאנו ראויים. ד) השי”ת יודע אם בטחוננו שלם בו, ואי אפשר להעלים ממנו. ה). אי אפשר להוסיף או לגרוע מגזירת השי”ת, אם לא על ידי תפילה אליו. ו). להשתדל לקיים מאמר חז”ל: ”עשה רצונך כרצונו” וכו'. ז). לשמוח ולהודות להשי”ת שלא עשני גוי. אין אלו הערות לימודיות גרידא, אלא רשימת הנהגות אישית שכתב האדמו”ר לעצמו כדי שתלווה אותו בכל שלבי עבודת יום הכיפורים. הדברים פותחים צוהר נדיר לעולמו הפנימי של אחד ממנהיגי ישראל בדור האחרון, ומלמדים מהם היסודות שעליהם ביקש לחזור שוב ושוב דווקא בשעות הנשגבות של היום הקדוש. בסיום תפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים, לאחר שהעיר כי בגוף המחזור זה לא נדפס מזמור ”לדוד ה' אורי וישעי”, מפני שאין כל הקהילות נוהגות לאומרו, העתיק בעצם כתב יד קדשו את כל המזמור מתחילתו ועד סופו!!  עצם העתקתו המלאה של כל המזמור מלמדת שלא ביקש להסתפק בהערת תזכורת, אלא ביקש שמחזורו האישי יכיל את כל הנצרך לעבודתו, כפי מנהגו המדויק. בכך הפך את המחזור מספר תפילה מודפס לספר עבודה אישי, שעוצב כולו בהתאם לדרכו הרוחנית. בחלק שלפנינו הוסיף הרבי תפילה קבלית מיוחדת, בתוספת שמות קדושים, תפילה זו מקורה בכתבי האר”י ונוהגים לאומרה בעת פתיחת ההיכל ולבקש בה אחד משלושת הדברים: עשירות מופלגת, בנים טובים, או רוח הקודש.  הישנה בעולם סגולה גדולה מזו לקבלת הבקשות הללו יותר מלקרוא את התפילה הבלולה בשמות קדושים מתוך עצם כתב יד קדשו של הרבי?! עמ' תתקא-תתקצב, כ־16 ס”מ. מצב טוב. לאורך דפי המחזור מופיעות כארבע הגהות בנוסח התפילות, בכתי”ק הרבי. הרה”ק רבי פנחס מנחם אלתר (תרפ”ו–תשנ”ו), בעל סדרת ”פני מנחם”, היה האדמו”ר השביעי לבית גור. בן זקוניו של בעל ה”אמרי אמת”, ואחיהם של האדמו”רים בעל ה”בית ישראל” ובעל ה”לב שמחה”. בשנת ת”ש עלה לארץ ישראל עם אביו לאחר שנמלט מאירופה הבוערת. במשך למעלה מיובל שנים עמד בראש ישיבת ”שפת אמת”, העמיד אלפי תלמידים ונודע כאחד מגדולי התורה והמחנכים בדורו. לאחר פטירת אחיו, בעל ה”לב שמחה”, בשנת תשנ”ב, הוכתר לאדמו”ר מגור והנהיג את החסידות הגדולה בישראל עד לפטירתו בשנת תשנ”ו. האדמו”ר בעל ה”פני מנחם” היה מן הדמויות המרכזיות בעולם התורה והחסידות בדורו. אלפים נהרו לפתחו לקבל עצה, ברכה והכוונה, אולם מחזור זה מגלה רובד אחר בדמותו – לא כמנהיג ציבור, אלא כעובד ה' מופלא, המעמיד לנגד עיניו, בכתב ידו שלו, את היסודות שעליהם ביקש לבסס את עבודת יום הכיפורים.