בידספיריט | מחזור יום הכיפורים האישי של

מחזור יום הכיפורים האישי של האדמו”ר מגור בעל ה”פני מנחם”, ששימש אותו בעבודת היום הקדוש, עם הוספות, בכתב יד קדשו - חלק שני - מחזור יום הכיפורים האישי של האדמו”ר מגור בעל ה”פני מנחם”, ששימש אותו בעבודת היום הקדוש, עם הוספות, בכתב יד קדשו. מחזור ליום הכיפורים – מחזור כל בו השלם, מפורש על ידי חכמי אשכנז, נוסח ספרד. ירושלים, תשמ”א.  לפנינו אחד הפריטים האישיים והמרגשים ביותר של האדמו”ר מגור, בעל ה”פני מנחם”.  המחזור השלם כלל כאלף עמודים, והוא חולק על ידי האדמו”ר לארבעה כרכים נפרדים, כדי להקל על השימוש במהלך תפילות יום הכיפורים הארוכות. על כריכת כל כרך הוטבע שמו: ”מחזור ליום הכיפורים – אלטר”, עדות לכך שנכרך במיוחד עבור שימושו האישי. לפנינו החלק עם תפילת שחרית ליום כיפור. בדף הפורזץ האחורי מופיע רישום בעלות בכתב יד קדשו של הרבי: ”בה”י ברוב טוב וחסדיו חנני השי”ת”, ולאחר מכן הוסיף את חתימתו: ”פינחס מנחם אלטר מפעיה”ק ירושלים תובב”א”. עוד כתב: ”קבלתי בה”י מבני רי”ד שליט”א, ד' שבט, חנון ה' וצדיק וא' מרחם, לפרט קטן”  בראש הכרך ובסופו מוטבעות חותמות הבעלות של הרבי: ”פנחס מנחם אלתר, ירושלים”, מתחת לחתימה שבדף הפורזץ הקדמי הוסיף הרבי בכתב יד קדשו את כתוב מגוריו ”רחוב שפת אמת 3”. ייחודו של המחזור מתעצם שבעתיים ברשימת היסודות הרוחניים שכתב הרבי לעצמו. כדי שיעמדו לנגד עיניו בכל עת במהלך עבודת היום הקדוש: בראש הכרך כתב האדמו”ר בכתב יד קדשו: ”בה”י, להשתדל בה”י ללמוד, להתפלל, לברך, להודות, להש”י, ולעשות הכל  לש”ש, ולנחת רוח להש”י, ולהתבייש ממנו” בדף שלפני האחרון הוסיף הרבי, שמות ”הוי”ה” ו”אקי”ק” בעצם כתב יד קדשו: ומתחתם כתב שוב את רשימת הקבלות מהעמוד הראשון: ”בה”י להשתדל להתפלל, לברך, ללמוד ולעשות הכל לשם שמים, ולנחת רוח להשי”ת, ולהתבייש ממנו” לאחר מכן מנה שבעה עקרונות קצרים ויסודיים, המשקפים את עולמו הפנימי: א) השי”ת מרחם עלי יותר מכל מרחם, ושומרני גם כשאיני שומר את עצמי. ב) כל הטובות ממישהו הכל מהשי”ת, והכל שלוחיו. ג) כל הטובות הן חסדי השי”ת, ולא מפני שאנו ראויים. ד) השי”ת יודע אם בטחוננו שלם בו, ואי אפשר להעלים ממנו. ה). אי אפשר להוסיף או לגרוע מגזירת השי”ת, אם לא על ידי תפילה אליו. ו). להשתדל לקיים מאמר חז”ל: ”עשה רצונך כרצונו” וכו'. ז). לשמוח ולהודות להשי”ת שלא עשני גוי. אין אלו הערות לימודיות גרידא, אלא רשימת הנהגות אישית שכתב האדמו”ר לעצמו כדי שתלווה אותו בכל שלבי עבודת יום הכיפורים. הדברים פותחים צוהר נדיר לעולמו הפנימי של אחד ממנהיגי ישראל בדור האחרון, ומלמדים מהם היסודות שעליהם ביקש לחזור שוב ושוב דווקא בשעות הנשגבות של היום הקדוש. לפנינו אפוא פריט יוצא דופן – מחזור התפילה האישי של האדמו”ר ליום הקדוש ביותר בשנה. בכל עמוד כמעט ניכרת מגמתו להפוך את המחזור לכלי חי לעבודת ה', באמצעות סימני שימוש, הנהגות, תזכורות, מזמורים, רמזים והוספות שנכתבו כולם בכתב יד קדשו. פריטים מסוג זה, המשקפים באופן כה ישיר את עבודתו הפנימית של אדמו”ר בשעת התפילה, נדירים ביותר, והם מן המסמכים האישיים הקדושים, המרגשים והחושפניים ביותר שניתן למצוא בעולמם של גדולי ישראל. עמ' רכז-תרטז, כ־16 ס”מ. מצב טוב. בעמ' תמ”ה מופיעה הגהה בנוסח התפילה, בכתב יד קדשו. הרה”ק רבי פנחס מנחם אלתר (תרפ”ו–תשנ”ו), בעל סדרת ”פני מנחם”, היה האדמו”ר השביעי לבית גור. בן זקוניו של בעל ה”אמרי אמת”, ואחיהם של האדמו”רים בעל ה”בית ישראל” ובעל ה”לב שמחה”. בשנת ת”ש עלה לארץ ישראל עם אביו לאחר שנמלט מאירופה הבוערת. במשך למעלה מיובל שנים עמד בראש ישיבת ”שפת אמת”, העמיד אלפי תלמידים ונודע כאחד מגדולי התורה והמחנכים בדורו. לאחר פטירת אחיו, בעל ה”לב שמחה”, בשנת תשנ”ב, הוכתר לאדמו”ר מגור והנהיג את החסידות הגדולה בישראל עד לפטירתו בשנת תשנ”ו. האדמו”ר בעל ה”פני מנחם” היה מן הדמויות המרכזיות בעולם התורה והחסידות בדורו. אלפים נהרו לפתחו לקבל עצה, ברכה והכוונה, אולם מחזור זה מגלה רובד אחר בדמותו – לא כמנהיג ציבור, אלא כעובד ה' מופלא, המעמיד לנגד עיניו, בכתב ידו שלו, את היסודות שעליהם ביקש לבסס את עבודת יום הכיפורים.