בידספיריט | סוד הפרנסה והעשירות בכתי”ק של

סוד הפרנסה והעשירות בכתי”ק של רבינו שלום שבזי. כתב יד קבלי נדיר - מדרש ”חמדת ימים” על פרשת תרומה וכלי המשכן. אוטוגרף! תימן. ת”י [1650] בערך - כתב יד קודש זה, המשתרע על פני 12!!! עמודים, מציג את גרסתו המקורית והראשונית של הרש”ש על פרשת תרומה מתוך חיבורו המונומנטלי ” מדרש חמדת ימים ” (אותו חיבר בשנת ת”ו). בשונה מהעתקות מאוחרות, פריט זה נכתב ונערך על ידי הרש”ש בעצמו, והוא שזור בתוספות טעמים (ת”ט) – אותם ”חלונות” והרחבות עמוקות שגנז המחבר בשולי הגיליון. חלקי טקסט אלו, ובראשם הדיון הסודי על שורש הפרנסה והברכה , לא נדפסו מעולם והם חסרים לחלוטין אפילו במהדורה המפוארת והחדשה ביותר של מדרש ”חמדת ימים” שיצאה לאור על ידי מכון ”המאור”! סוד ”ויקחו לי תרומה” כתב היד פותח בביאור הפסוק ומציין כי בכל מקום שנאמר בתורה ”לי” – הדבר קיים לעולם ולעולמי עולמים, ומקשר זאת אל עולם המלאכים העליון ואל תורת הספירות. הכותב נדרש למאמר חז”ל הנודע: ”עתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק” , ומעניק לו פירוש פנימי. ירושלים רומזת ל”ירושלים העליונה”, שהיא נפש האדם שעתידה להגיע לשלמותה המלאה בימות המשיח. הנפש תיקשר ותתעלה אל ”השכל הנבדל” המכונה במדרש ”דמשק”, מכיוון שהוא נמצא במזרח ומשם זורחת אורה של המחשבה והנפש. סוד ארון הברית והשכינה. הרש”ש מבאר את עומק מהותם של כלי המקדש, ומפרש כי ארון הברית מכוון כנגד המלאך המנהיג וההולך לפני מחנה ישראל במדבר, שהוא ”המלאך הגואל”, והוא למעשה בחינת השכינה הקדושה השורה בישראל. בהמשך החיבור, מציג הרש”ש הקבלה מרהיבה ומקורית בין כלי המשכן לבין מערכת הכוכבים וגלגל המזלות השמימי: לחם הפנים ו-12 המזלות: שתי מערכות לחם הפנים (שש חלות בכל מערכת) מכוונות כנגד 12 מזלות השמיים, המחולקים באופן שווה ל-6 מזלות דרומיים ו-6 מזלות צפוניים. 28 הקנים והסניפים : 28 הקנים של השולחן מפרשים את 28 חלקי מדורות המזלות, וארבעת הסניפים מכוונים כנגד ארבעת קטבי (צירי) הגלגל הקוסמי. 36 הדפוסים וסוד ה”פנים” : 36 הדפוסים בשולחן מכוונים במדויק כנגד 36 ה”פנים” הקיימים בגלגל, כאשר בכל מזל ומזל ישנם פנים של 10 מעלות, המרכיבים יחד את 36 הצורות הסובבות את גלגל המזלות השמימי. מזבח הקטורת והגלגל התשיעי : מיקום מזבח הקטורת, כשהוא משוך מבין השולחן והמנורה כלפי חוץ, מבואר בכתב היד כנגד ”הגלגל התשיעי” המקיף את כל גלגלי היקום מבחוץ – ”כקליפת הביצה המקפת החלמון והחלבון מבחוץ”. סוד הפרנסה והעשירות. בגוף תוספת הטעמים (ת”ט) הייחודית והאוטוגרפית לכתב יד זה, הדן בשולחן המכוון כנגד מידת הגבורה ורוח צפון (על פי המאמר ”הרוצה להעשיר יצפין”), מעלה הרש”ש קושיה פילוסופית עמוקה שאינה נמצאת כלל בדפוס: ” אמר המחבר: למה הייתה סיבת הפרנסה מן הגבורה, דין קשה מצד שמאל והלא הייתה ראויה להיות מצד ימין? ” רש”ש משיב בביאור נפלא, כי השפע והפרנסה נצרכים לכל העולם כולו – לצדיקים ולרשעים, לטהורים ולטמאים כאחד (ככתוב: ”ומשביע לכל חי רצון”). אילו היתה הפרנסה מגיעה מצד הימין והחסד המוחלט, היא היתה ראויה להנתן אך ורק לצדיקים הגמורים. לכן, סיבב ה' את הפרנסה דרך הגבורה והשמאל המייצגים את חוקי הטבע הכלליים, כשהיא ממותקת ומפורסמת בימין, כדי לכלול ולהחיות את כלל הבריות ברחמים רבים. הרש”ש מבסס את יסוד חלוקת המעמדות בעם על פי הפסוק ביחזקאל: ” וְשָׁפטתִּי בֵּין שֶׂה בְרִיה וּבֵין שֶׂה רָזָה”, ומביא את תרגום יונתן בן עוזיאל המפרש את הפסוק על הפער הכלכלי: ”בֵּין גְּבַר עַתִּיר [עשיר] וּבֵין גְּבַר מִסְכֵּן [עני]”. הרש”ש מציע פירוש קבלי מדהים: העשירים (”גבר עתיר”) מתפרנסים ממידת הרחמים (הדין הממותק של המערכת הטבעית), ואילו העניים והצדיקים (”גבר מסכן”) מתפרנסים ישירות ממידת החסד המוחלט – משם מ”ה העליון.  בהמשך לכך מבאר הרש”ש את מאמר חז”ל ”אין לו לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות” – ומגלה כי ”ארבע אמות” הללו הן גופו של הצדיק, המהווה את עולמו האמיתי של ה' (כפי שנאמר ”ויעל אלהים מעל אברהם”), והוא לבדו זוכה להתפרנס ישירות מן החסד הטהור, בעוד שאר העולם והרשעים מתפרנסים מן הגבורה הממותקת ברחמים רבים. הרש”ש חותם את הסוגיה הסגולתית הזו מספר הזוהר הק' ”וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן – דָּא מְזוֹנָא דְּעַתִּירֵי דְּמִתְפַּרְנְסִין מֵרָצוֹן ע”כ . (זהו מזונם של העשירים, המתפרנסים מן הרצון העליון). פירוש סודי זה, המקשר בין פסוקי התהילים לשורש העושר וההצלחה, גנוז באופן בלעדי בתוספת הטעמים (ת”ט) באוטוגרף שלפנינו ומהווה סגולה אדירה ונדירה למשיכת ממון, פרנסה ברווח ועשירות לבית המחזיק בכתב היד. [12] עמ'. 21 ס”מ. מצב טוב. עצם כתב יד קודשו של רבינו הרש”ש (אוטוגרף), כתיבה נאה, עשיר בהערות שוליים וחלונות ”תוספות טעמים” (ת”ט) שמרביתם לא נדפסו כלל.