בידספיריט | ספר התפלות הקבלי האישי של

ספר התפלות הקבלי האישי של הצדיק הנסתר, המקובל רבי אברהם חי – כפי שנותר ביום האחרון שבו השתמש בו | עם דפים בכת”י וקמיעות - התבטאויות של צדיקי הדור אודותיו (עוד בחייו): ”קדישא ופרישא... עליו נאמר אשרי היאע”כ... ידיד נאמן” (ידיד נפשו המקובל רבי יהודה זאב לייבוביץ) ”ואי אפשר לי לתאר מעלת כבודו, אקספלריא המאירה, כל רז לא אניס ליה, עמוד התפילה, אוהבן של ישראל” (המקובל רבי חיים דוד שטרן, חתן הרב מנדל) ”החכם הצדיק... צדיק נשגב... בלתי לה' לבדו”  (הגאון רבי נסים פרץ, ראש ישיבת מסילת ישרים) ”המקובל קדישא ופרישא... כש”ת חכם אברהם חי שליט”א”  (הרב שלום ארוש, ראש מוסדות חוט של חסד) ספר התפלות האישי, שבו השתמש במשך עשרות שנים הצדיק הנסתר והמקובל רבי אברהם חי, הנודע בכינויו ”המקובל מפרדס כ”ץ”; בשעת עריכת בריתות מילה, אירוסין, נישואין ושאר מעמדי הקדושה שנכללו בסדריו. הספר נותר בדיוק כפי שהיה ביום האחרון שבו השתמש בו – על כל הדפים, הפתקאות, הקמעות והרשימות שנשמרו בין דפיו. בדפי הפורזץ הקדמיים והאחוריים רשם המקובל עשרות מילים בכתב יד קדשו – שמות לברכה, גימטריות, רמזים קבליים ורשימות שונות. ייחודו יוצא הדופן של הספר מתעצם שבעתיים בעשרות הפריטים שנשתמרו בין דפיו – קמעות, פתקאות לישועה, תפילות נדירות, חידושי תורה קבליים, רשימות שמות ודפים בכתב יד קדשו של המקובל – כולם השתמרו במקומם המקורי, בדיוק כפי שהונחו בין דפי הספר במהלך עשרות שנות עבודתו בקודש, והספר נותר כפי שהיה ביום האחרון שבו השתמש בו. בין דפי הספר השתמרו עשרות רבות של פריטים – קרוב לחמישים במספר – בדיוק כפי שנותרו לאחר פטירתו: קמעות, פתקאות לישועה, תפילות נדירות, חידושי תורה קבליים, רשימות שמות, דפי סגולות, דפים בכתב יד קדשו של המקובל וקטעי תפילה המלווים בהערות והוספות בכתב ידו, קבלות ועוד ועוד. כך, לדוגמה, נמצאה בין הדפים מעטפה אחת, שעל גביה כתב המקובל עשרות שמות לברכה. מצדה השני נרשמה כותרת ”תפילה ביום הברית”, ומתחתיה שורה מסתורית בכתב יד קדשו, שטרם פוענחה. בתוך אותה מעטפה עצמה השתמרו שלושה קמעות שונים שבהם השתמש בשעת ברית המילה: תפילות וסגולות עתיקות, שביניהן הוסיף בכתב ידו שמות קדושים, גימטריות והערות קבליות. זהו פריט אחד מני רבים. בין שאר הפריטים נמצאים דפים ובהם חידושי תורה קבליים בכתב ידו; תפילות נדירות שנדפסו ועליהן עשרות הוספות בכתב ידו; דפי ”שיוויתי” עם שמות קודש ושמות מלאכים; פתקי סגולה; וכן תפילה בלתי מוכרת הכתובה כולה בכתב יד קדשו, שבסיומה כתב: ”וזה עצה נפלאה.” לפנינו, למעשה, ארכיונו האישי של המקובל בתוך ספר התפילות. לא אוסף מסודר שנבנה לאחר פטירתו, אלא הספר עצמו, על כל תכולתו, כפי שנשאר בידיו ביום האחרון שבו התפלל מתוכו. כל דף נותר במקומו, כל פתק נשאר בין אותם דפים שבהם השתמש, וכל קמע מונח בדיוק במקום שבו הניחו המקובל. פריט קדושה קבלי נדיר ביותר – הכולל מלבד ספר התפלות האישי של המקובל, עוד עשרות רבות של שרידים אותנטיים מעבודת קדשו, שנשתמרו כולם במקומם, ומעניקים מעין חלון נדיר אל עולמו הפנימי של אחד הצדיקים הנסתרים וגדולי פועלי הישועות בדור האחרון. ספר ברית עולם, הכולל את סדר לימוד הזוהר לליל ברית מילה, סדר ברית מילה, פדיון הבן, זבד הבת, בר מצווה, אירוסין ונישואין, לוח לשמות הילודים, סדר חנוכת הבית על פי החיד”א, סדרי הלימוד לגיל שבעים ולגיל שמונים ועוד. ירושלים, דפוס צלח בר יעקב מנצור, תשכ”ח [1968]. קכח עמ', 16 ס”מ. בין הדפים: למעלה מחמישים פרטי נייר מעזבון המקובל. [ראה פירוט חלקי לעיל] מצב כללי טוב. סימני שימוש רבי שנים בכל דף ודף, כולל סימני דמעות ושיירי יין מכוסות-הברכה. .......................................... המקובל הצדיק רבי אברהם חי (”המקובל מפרדס כץ”) (תר”ף–תשע”ו), מגדולי המקובלים ופועלי הישועות בדור האחרון. נולד בבגדאד ובשנת תשי”א עלה לארץ ישראל, שם קבע את מושבו בפרדס כץ שבבני ברק. חי כל ימיו בפשטות ובענווה מופלגת, התפרנס כמסגר, הסתיר את מדרגותיו הרוחניות וברח מן הכבוד, אך שמו התפרסם למרחוק כאחד מן הצדיקים הנסתרים וכונה בפי ההמונים ”המקובל מפרדס כץ”. היה בקי מופלג בתורת הנגלה והנסתר, ושקד על התורה יומם ולילה. במשך שנים למד בחברותא בקביעות עם מרן הסטייפלר, הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי, והיה מקורב וידיד נפש של המקובל הצדיק רבי יהודה זאב ליבוביץ, שליד קברו אף נטמן לאחר פטירתו, בבית החיים פוניבז' שבבני-ברק. היה פועל ישועות ומחולל ניסים כאחד מדורות קדמוניים, ואל ביתו נהרו אלפים מכל רחבי הארץ כדי לקבל את עצתו, את ברכתו ואת תפילתו. הוא נודע כבעל רוח הקודש, היה מגלה לאנשים את אשר בלבבם ואת צרכיהם עוד בטרם פתחו את פיהם, ובפי תלמידיו ומקורביו סופרו סיפורי ישועה רבים שנקשרו בברכותיו ובתפילותיו. על פי המסורת שהשתמרה בקרב תלמידיו, זכה לגילוי אליהו הנביא ולגילויי נשמות צדיקים. במשך שנים הנהיג את בית מדרשו בפרדס כץ, וביתו הצנוע ברחוב השניים הפך למוקד עלייה לרגל עבור מבקשי ישועה מכל החוגים – ספרדים ואשכנזים, בני תורה ופשוטי עם. אהבת ישראל שלו הייתה לשם דבר; הוא הרבה לצום ולהתפלל בעד כלל ישראל, ערך מדי שנה את תיקון השובבי”ם, פעל להשכנת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, וקירב יהודים רבים לאביהם שבשמים. ספרו ”מדור לדור” ראה אור בחייו בשנת תשס”ט, ולאחר פטירתו הוציאו תלמידיו את הספר ”אדם לעמל יולד”, הכולל משיחותיו, הנהגותיו ודרכו בעבודת ה'.