בידספיריט | כתב יד. קובץ תשובות בכתב

כתב יד. קובץ תשובות בכתב ידו של הגאון הפלאי רבי בנימין וואלף זינגער זצ”ל, אב”ד ליפטא סט' מיקלאש – מחוגי תלמידי ה'חתם סופר' - כתב יד. קובץ תשובות בכתב ידו של הגאון הפלאי רבי בנימין וואלף זינגער זצ”ל, אב”ד ליפטא סט' מיקלאש – התכתבויות עם גדולי דורו מחוגי תלמידי ה'חתם סופר' וה'כתב סופר'. תרל”ד - הונגריה. אוטוגרף המחבר. לא נדפס מעולם! לפנינו קובץ יחיד במינו המכיל כ-26 תשובות הלכתיות ארוכות ומעמיקות במיוחד, הנוגעות בסוגיות החמורות ביותר בש”ס ובפוסקים. חלק מהתשובות משתרעות על פני מספר עמודים גדולים וגדושות בבקיאות וחריפות נפלאה. כתב יד זה חושף התכתבות הלכתית ענפה שניהל המחבר עם שורה של גדולי עולם – רבנים ואבות בתי דין אשר התכתבו בעצמם בהלכה עם מרן ה'חתם סופר' ובנו ה'כתב סופר', ואף מופיעים בשו”תים המפורסמים שלהם! עובדה זו, בה רבנים בעלי שיעור קומה שכזה, המופיעים בשו”ת דנן, מתכתבים עם המחבר בסוגיות חמורות, מהווה עדות למעמדו ההלכתי הרם, לגדלותו ולחריפותו הנפלאה כבר בצעירותו. בין גדולי הדור המופיעים בקובץ: • רבי דוד לעווין – אב”ד אילאווא. • רבי אהרן יוסף שמואל הלוי סג”ל – תלמיד הגאון ר' אלעזר לעוו בעל ”שמן רוקח” מסאנטוב , וחתן בנו  הגאון רבי בנימין וולף לעוו בעל ”שערי תורה ”. נסמך להוראה מבעל ”חתם סופר”, שכתב לו תשובות אחדות  (שו”ת חתם סופר, יו”ד, סימן קע”ט וסימן ד”ש) . • רבי דוד סודיטץ (ביכלער) מזקני רבני הונגריה המפורסמים, חתנו של מהר”י אסאד ומגדולי תלמידיו.     שימש כאב”ד פאסטא במשך למעלה משישים שנה (משנת תר”ז). • רבי אליהו א”ש [איזנשטטר] – אב”ד דרצ'קה הונגריה. התכתב רבות בהלכה עם מורו ורבו ה”כתב סופר” [ ראה בשו”ת כתב סופר, או”ח סימן ה'; יו”ד סימנים יג, קמו, קסה; אהע”ז סימנים יב-יג ]. בספר ”שם הגדולים מארץ הגר” כותב עליו: ”צדיק תמים, חסיד מפורסם, והתענה משבת לשבת”. • רבי אורי מיללער – אב”ד שוסבורג ותלמיד מובהק של מרן החתם סופר. מח”ס ”בן אורי”. • רבי פייביל שלעזינגער – אב”ד ק”ק טאפאלטשאן והגליל, מגדולי תלמידי ה”כתב סופר” ומחבר ”תורת בר נש”. • רבי אברהם זינגער – אב”ד פאלאטא, תלמידו של רבי מאיר פערלס מקראלי ואחיו של רבינו המחבר. הגאון הפלאי רבי בנימין וואלף זינגער זצ”ל [תרט”ו–תר”ץ], מגדולי רבני הונגריה. זכה בצעירותו לקבל תורה ממרן ה”כתב סופר”. שימש ברבנות כאב”ד ליפטא סט' מיקלאש בין השנים תרמ”ז–תר”פ, ולאחר מכן עבר לפרשבורג. חיבר חיבורים חשובים בהלכה ובאגדה, שחלקם נדפסו ברבות השנים, בהם: 'ספר המדריך' (פרסבורג, תרס”ב) ו'חידושי הרב”ז זינגר' על מסכת שבת (ירושלים תשמ”ז). חידושיו נודעו לתהילה בבקיאותם המושלמת ובחריפותם הגדולה. עדות מובהקת להערצה הפנומנלית לה זכה מכל גווני קשת עולם התורה בדורו, היא העובדה שעל ספרו ”המדריך” (שנדפס לראשונה בפרשבורג) קיבל כ-100 הסכמות נלהבות מגדולי ומאורי הדור באותה תקופה! בראש המסכימים עיטרו את הספר בעלי התריסין, ענקי התורה ומנהיגי הדור הבולטים מכל רחבי הגולה. על אף שהמחבר היה מהונגריה, זכה לקבל הסכמות מרבני ליטא הבולטים:• הגאון רבי יצחק אלחנן מקאוונא זצ”ל.• הנצי”ב מוואלאזין זצ”ל.• האדר”ת (פוניבז') זצ”ל.• ה”בית הלוי” מבריסק זצ”ל.• ה”אור שמח” מדווינסק זצ”ל. רבי בנימין וואלף זינגער היה נכדם של אנשי מופת אדירי התורה: הגאון רבי אלעזר לעוו בעל ”שמן רקח” זצ”ל, ו הגאון רבי בנימין וואלף לעוו בעל ”שערי תורה” זצ”ל. לא רק זקניו נודעו לתהילה, אלא גם אביו נודע למשגב בקדושתו העצומה, וכפי שנכתב אודותיו בספר ”מליצי אש” (י”ד ניסן, א אות מא) ” מוהר”ר פסח זינגער אב”ד קירכדארף ז”ל , נולד לאביו ר' אברהם באונגאריש-בראד בשנת תקע”ו. בנעוריו הי' מפורסם לעילוי גדול ולקדוש ישראל, סיגף עצמו בתעניות, וכל היום למד בעמידה מעוטף בטלית ומעוטר בתפילין בשקידה נפלאה. הוא הי' גאון גדול מופת הדור ציס”ע, עד שהגאון 'כתב סופר' אמר עליו אין פסח שני בזה”ז, פירוש לא נמצא גאון וקדוש כמותו בזה”ז... ועלה לשמים בסערה בקדושה ובטהרה ערב פסח שנת תרנ”ח לפ”ק. זיעועכי”א”. [87] עמודים [גדולים] כתובים בכתיבה אשכנזית רהוטה וצפופה במיוחד. 31 ס”מ. לא נדפס מעולם! מצב טוב. כריכה מקורית. על הכריכה מודבק דף: ”מזונות חברה דפק”ק קירכדרוף והסביבה יע”א”. לכתב היד מצורף בסופו מפתחות והשמטות.