בידספיריט | כרך כתב יד מרהיב וחשוב,

כרך כתב יד מרהיב וחשוב, המכיל חיבור דרשות מקיף ועמוק על התורה, מועדים ועניינים שונים. ק”ק וינצנה -בעפורט [חבל אלזס] תקפ”ח. לא נדפס! - כרך כתב יד מרהיב וחשוב, המכיל חיבור דרשות מקיף ועמוק על התורה, מועדי השנה ועניינים שונים לצד חידושים על מסכתות הש”ס. החיבור נכתב בין השנים תקפ”ח–תק”ץ (1828–1830) על ידי רב ודרשן דגול, אשר כיהן כפוסק הלכה מובהק בקהילות וינצנה (Wintzenheim) ובעפורט (Belfort) שבמחוז אלזס, צרפת. כתב היד פותח בסדרת דרשות כרונולוגית מרתקת ומציג לראשונה תורת רב מובהק שנותרה בכתובים ומעולם לא נדפסה. החיבור מכיל דרשות ארוכות ומעמיקות: ”לפסח שנת תקפ”ח”; ”חידושים עמ”ס ברכות ושבת”; ”לפ' תזריע”; ”לפ' או”ק” [אחרי מות קדושים]; ”לספירת העומר ולחג השבועות ולמילה ז' אייר תקפ”ח”; ”לפ' פינחס תקפ”ח”; ”לבין המצרים פ' מטות ומסעי”; ”בין המצרים שנת תקפ”ח”; ”לשבת דברים - בין המצרים שנת תקפ”ח לפ”ק”; ”לשבת נחמו ט”ו מנחם תקפ”ח לפ”ק בוינצנה”; ”לער”ח אלול שנת תקפ”ח לפ”ק”; ”לחינוך בהכנ”ס פה וינצנה פ' כי תצא תקפ”ח” [דרשה לחנוכת בית הכנסת]; ”דרוש ומוסר לער”ה משנת תקפ”ט לפ”ק על בית עלמין דפה וינצנה”; ”ענין התעוררות ומוסר שאמרתי לפני התקיעות בר”ה שנת תקפ”ט לפ”ק פה וינצנה”; ”לשבת שובה פ' וילך ד' תשרי שנת תקפ”ט לפ”ק פה וינצנה בביהכנ”ס”; ”עש”ק פ' האזינו י”א תשרי תקפ”ט”; חידושים עמ”ס עירובין; ”עש”ק פ' וירא ט”ז מרחשון תקפ”ט פה בעפורט”; חידושים עמ”ס פסחים”; ”לער”ה שנת תק”ץ”; ”דרוש לשבת הגדול בביהכנ”ס דפה וינצנה פ' מצורע שנת תקפ”ט”; לר”ה לפני התקיעות שנת תק”ץ לפ”ק; לשבת שובה פ' וילך שנת תק”ץ לפ”ק; ”לשבת הגדול שנת תק”ץ לפ”ק בוינצנה”; ”התעוררות קצת בדברי תורה לר”ה לפני התקיעות תקצ”א”; לשבת שובה פ' האזינו תקצ”א לפ”ק; ועוד דרשות רבות לעניינים שונים.  באחד המקומות כותב המחבר בלשון זו: ”ועל זה אני מעיד כי כן שמעתי בפירוש מפי אאמו”ר זלה”ה שכך קיבל מגאוני עולם” המחבר לא הסתפק באמרי שפר, אלא התגלה כפוסק הלכה עצמאי ומעמיק, המשלב עיון הלכתי חריף בדרשותיו. דוגמה מובהקת לכך מופיעה בדרשה שנשא בין המצרים תקפ”ח, בה הוא דן בדברי השולחן ערוך (אורח חיים סימן תכ”ה סעיף א') ובהגהת הרמ”א: ”אבל ר”ח אב שחל להיות בשבת מפטירין שמעו...”. הרמ”א מביא שתי דעות: מחד, מפטירים ”שמעו”. מאידך, יש אומרים ”השמים כסאי” ומוסיף: ”וכן עיקר במקום שאין מנהג”. המחבר מסביר שאין זו מחלוקת הלכתית גרידא, אלא מחלוקת מנהגים קדומים: קהילות פרנקפורט נהגו להפטיר ”שמעו” (כעדות בעל 'יוסף אומץ'), לעומת קהילות פוזנא שנהגו להפטיר ”השמים כסאי” (כמובא ב'מגן אברהם' בשם הלבוש). המחבר כותב  ”ו הנה מיום עמדי על דעתי היה תמי' לי על מנהגנו בזה שאנו נוהגים כמנהג ק”ק פ”פ שהוא לכאורה נגד הכלל שכתבו גדולי הפוסקים האחרונים שבכל מחלוקת הפוסקים הראשונים אנחנו במדינות אלו נגררים אחר הכרעת הרמ”א ולכאורה משמעות לשון הרמ”א להפטיר השמים כסאי בשלמא ק”ק פ”פ אינו קושיא היאך נהגו נגד הכרעת הרמ”א דאפשר שהי' כן מנהג קבוע מימים קדמונים להפטיר שמעו ובזה גם רמ”א עצמו מודה שאין לשנות אבל בשאר מקומות וישובים צ”ע על מנהגם למה תפסו עיקר מנהג פ”פ ולא נהגו כהכרעת הרמ”א ע”פ ת”ה כנ”ל .” המחבר ממשיך להעמיק ולפלפל באריכות תורנית מופלאה ובחריפות למדנית על פני כ-4 עמודים מלאים. כתב יד זה מהווה תעודה היסטורית ותורנית מן המעלה הראשונה לתולדות יהדות אלזס וצרפת במאה ה-19. הוא משמר דרשות מאירועים קהילתיים מכוננים (כמו חנוכת בית הכנסת בווינצנה בתקפ”ח) וחשף בפנינו את מנהגי האזור ודרכי הפסיקה בו. כ-250 עמודים מלאים וגדושים בכתב יד אחיד וברור. 21 ס”מ. נכתב על גבי נייר עבה ואיכותי. גוף כתב היד משובץ בתוספות רבות והערות שוליים, אותן הוסיף המחבר עצמו לאורך השנים תוך כדי לימודו ועיבוד הדרשות. מצב טוב. ללא שום נקבי עש! כתמים ומעט כתמי דיו ב 20 דף האחרונים. כריכת חצי עור מקורית.