בידספיריט | כתב יד 'נצח ישראל' לרבי
כתב יד 'נצח ישראל' לרבי מרדכי הכהן סנגווינטי. לוב - איטליה. ראשית המאה 20. אוטוגרף. לא נדפס! - כתב יד היסטורי ופולמוסי בכתב ידו הרהוט של המלומד, הדיין וההיסטוריון הנודע, רבי מרדכי בן יהודה הכהן מטריפולי (תרט”ו - תרפ”ט), מחבר ספר ”הגיד מרדכי” ומגדולי מתעדי יהדות לוב. החיבור נכתב כמענה מפורט לשאלת פונה: ”נעתרתי לבקשת השואל ממני סדר השתלשלות האומה הישראלית מאז הייתה לגוי”. מתוך ”אהבת הקיצור” וההבנה שפירוט כרונולוגי מלא ומייגע עלול להלאות את הלומד, עיצב המחבר את הספר במתכונת של ”ראשי פרקים בקיצור נמרץ” על בסיס התנ”ך ומקורות נוספים, במטרה למשוך את לב הקורא ולחסוך ממנו נדידה בין אחרים. שם הספר, ”נצח ישראל”, נבחר כדי לשקף ולפרסם את נצחיותה של האומה הישראלית העתיקה לאורך תהפוכות הגורל. כתב יד שלם זה, המחזיק כ-100 עמודים שלמים! , מציג את המבנה המושלם והמלא כפי שתוכנן ונכתב על ידי המחבר – חלוקה מובחנת לשני חלקים עצמאיים, שנועדה למנוע לחלוטין את עירוב הנושאים, כפי שמגדיר זאת המחבר בעצמו: ”לבלתי יהיו בתערובת יחד” :החלק הראשון – ההשתלשלות המדינית: (כולל את התקופה מאז ירד יעקב למצרים). המאורעות המדיניים, הריבונות, המלחמות ותהפוכות הגורל הפיזיות של עם ישראל. החלק השני – השתלשלות הדת: ההיסטוריה הרוחנית, קבלת והתפתחות התורה, האמונה וההלכה, בלוויית הערות והארות מחקריות ארוכות מעצם יד המחבר. גולת הכותרת ההגותית והמרעישה ביותר של כתב היד נמצאת בעמוד 67, שבו פותח רבי מרדכי הכהן בפולמוס רציונליסטי חסר תקדים נגד שורשי הנצרות וסיפור לידתו של ישו הנוצרי לאמו מרים כשהייתה נערה מאורסת. בהערת שוליים ארוכה ומסעירה בכתב ידו, מנתח המחבר את השתלשלות הנצרות בכלים מדעיים וביקורתיים נועזים. המחבר מסביר בטבעיות כי חשבון השנים הנוצרי מבוסס על טעות כרונולוגית שנבעה מכך שמרים הרתה וילדה בחשאי. ההסתרה הייתה הכרחית, שכן אילו התגלה הדבר, הייתה מחויבת מיתה בבית דין יהודי כדין נערה מאורסה שזינתה. המחבר דוחה מכול וכול את טענת הברית החדשה שההיריון נגרם מרוח הקודש, ומציג תיאוריה מדעית-חברתית מדהימה: הוא מחלק את כל הנמצאים בעולם לשלושה סוגים: מוצק, נוזל ואוויר (גז). בהיות האוויר ספוגי, בלתי תפיס ונוטה להתפשט ללא כלי מצומצם – כך בדיוק פועלים סיפורים על עניינים רוחניים, מעשי ניסים ורוחות. כיוון שאירועים אלו (ובפרט לידת ישו) נעשו בהצנע ובסתר, ולא בפרסום ובחקירה לעין כול, השמועות הלכו והתפשטו, והתנפחו לכדי גוזמאות מפה לאוזן ללא גבול, עד שבחלוף הזמן קשה לכוון את זמן הווייתם האמיתי. המחבר ממשיך ומיישם תפיסה זו כדי לסכל ולסתור לחלוטין את עניין הגוזמה סביב נס לידתו הפלאית של ישו. הוא מדגיש כיצד מציאות היסטורית פשוטה והסתרת היריון אנושית הפכו ברבות הדורות, דרך מנגנון ה”אוויר המתפשט” והשמועות שבעל פה, לסיפור אגדי מנופח שאין לו אחיזה במציאות המדעית וההיסטורית. המחבר קובע כי כתבי הברית החדשה הועברו על ידי תלמידיו של ישו בתחילה כמו תורה שבעל פה, דור אחר דור זמן רב לאחר המעשה, ועל כן היו עלולים לקבל הגזמות וחילופי דעות. כהוכחה לכך הוא מציג סתירות פנימיות בוטות בין כותבי הברית החדשה עצמם (כגון יום תחיית ישו בין המתים – האם היה ביום השבת או באחד בשבת). בדף הפורזץ, תיעד המחבר בדקדקנות את תאריכי המינוי הרשמיים של הדיינים שכיהנו בבית הדין בטריפולי לאורך המאה ה-19. שנת תר”ז (1847): התמנותם של הדיינים ר' יוסף רובין, ר' שלום עגיב, ור' פריג'ה דאבוש . שנת תרכ”ב (1862): התמנותו של ר' חי מימון. שנת תר”ל (1870): התמנותו של ר' חיים הכהן. שנת תרמ”ח (1888): התמנותם של הדיינים ר' אברהם חביב ור' רחמים?. הגאון רבי מרדכי הכהן סנגווינטי, נולד בשנת תרט”ו [1856] בעיר טריפולי שבלוב למשפחה ממוצא איטלקי שהתיישבה במדינה, ועל כן שלט בשפה האיטלקית לצד השפה העברית והערבית-היהודית. למרות שהתייתם מאביו בגיל צעיר, סקרנותו הטבעית והרחבה הביאה אותו ללימוד עצמי מעמיק ולרכישת ספרי השכלה ומדע, לצד שקידה מרובה בלימודי הש”ס והפוסקים. לפרנסתו עסק בין היתר בהוראה, במסחר ובתיקון שעונים. לאחר שנתמנה כדיין בבית הדין, עקר לעיר בנגזי שבלוב. שם שימש במשך שנים ארוכות כדיין חשוב, פוסק ומנהיג רוחני בולט של הקהילה המקומית. נחשב להיסטוריון ולאתנוגרף החשוב ביותר של יהדות לוב בעת החדשה. חיבורו המונומנטלי הנודע ”הגיד מרדכי” (העוסק בקורות לוב ויהודיה) מהווה עד היום את המקור המרכזי והבלעדי כמעט לחקר מנהגיה, תולדותיה ומוסדותיה של הקהילה. כ-100 עמודים כתובים בצפיפות. 17 ס”מ. אוטוגרף המחבר, הכולל הערות רבות בתחתית העמודים. מצב טוב. קיימים כתמים, ובחלק מהדפים ישנם כתמי דיו דהויים, אך הטקסט כולו נותר קריא לחלוטין. כריכה שמורה.