בידספיריט | שערי אורה – מספרי היסוד

שערי אורה – מספרי היסוד של חכמת הקבלה. מהדורה ראשונה. מנטובה, שכ”א [1561] - שערי אורה – מספרי היסוד של חכמת הקבלה. מהדורה ראשונה. מנטובה, שכ”א [1561]. ספר שערי אורה, מן החיבורים היסודיים והחשובים ביותר בתורת הקבלה, מאת המקובל האלוקי רבינו יוסף ג'יקטיליה. מנטובה, שכ”א [1561]. מהדורה ראשונה. ספר שערי אורה נחשב במשך דורות ל”ספר היסוד” ללימוד חכמת הקבלה. בחיבורו מבאר המחבר את ענייני עשר הספירות, שמות הקודש ודרכי הנהגת העולמות, באופן שיטתי ובהיר, והוא שימש שער הכניסה ללימוד הקבלה עבור דורות של מקובלים וחכמי ישראל. המחבר, רבינו יוסף ג'יקטיליה (ה'ח'–ה'ס”ה בערך), מגדולי מקובלי ספרד ומחשובי תלמידיו של רבי אברהם אבולעפיה, חיבר את ספרו בתקופת התגלותה הראשונה של ספרות הזוהר. בכמה מקומות הוא מביא בשם ”חז”ל” מאמרים שמקורם הידוע היחיד הוא בספר הזוהר, עובדה המלמדת על קדמותו של החיבור ועל קרבתו לתקופת התפשטות הקבלה בספרד. גדולי ישראל בכל הדורות הפליגו בשבח הספר והמליצו לעסוק בו. בעל מכתב סופר מעיד שאביו, החתם סופר, הורה לו כי אם יבוא ללמוד קבלה, יתחיל בספר שערי אורה (שארית ציון, בסוף שם הגדולים לרמ”מ קרענגיל, אות קט”ו). כן מובאת הדרכה דומה בשם רבי חיים מוולוז'ין (כתר ראש, אות ס'), שראה בספר זה את היסודות ההכרחיים ללימוד חכמת הקבלה. הספר נזכר בהערכה רבה גם בכתבי הרמ”ק, הבית יוסף, רבי חיים ויטאל והשל”ה הקדוש. השפעתו של הספר לא הצטמצמה לעולם הקבלה בלבד. מרן הבית יוסף מביא את דברי רבי יוסף ג'יקטיליה גם להלכה, ובהם הדין שאין מקדשים את הלבנה עד שיעברו שבעה ימים מן המולד (או”ח סימן תכ”ו), וכן שאין מוציאים תפילין של ראש מן הכיס קודם הנחת תפילין של יד (או”ח סימן כ”ה). בשנת שכ”א נדפס הספר בשתי מהדורות ראשונות שונות – האחת במנטובה והשנייה בריווא דטרינטו. ייתכן שמהדורת ריווא קדמה במעט למהדורת מנטובה, אולם שתי המהדורות נדפסו מכתבי־יד, ולפיכך שתיהן נחשבות מהדורות ראשונות של החיבור. סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 340. צ”ב דף. 20 ס”מ. מצב טוב מאוד. מעט כתמי זמן. כריכת קלף עתיקה מעט פגומה.