בידספיריט | ובזה יתחדד שכלם ותתרחב הבנתם
ובזה יתחדד שכלם ותתרחב הבנתם ותאיר חכמתם – כתב־יד ייחודי מה'בן איש חי', הכולל גם את ברכתו המפורסמת - ”ובטחתי באל חי, שיראו התלמידים סימן יפה בלימודם על ידי הקונטריס הזה... וחפץ ה' בידינו יצלח, ויראנו נפלאות” (הבן איש חי, על כתב היד שלפנינו) כתב־יד נדיר, בעל חשיבות תורנית וסגולית מיוחדת, הכתוב כולו – כ־170 מילים – בעצם כתב יד קדשו של גדול מקובלי בבל, רבינו יוסף חיים מבגדאד, בעל ה”בן איש חי”. [בגדאד, המחצית השנייה של המאה הי”ט]. לפנינו חלק ייחודי מתורתו של ה”בן איש חי”, הכולל שלוש חידות תורניות, הרשומות זו אחר זו ומופרדות בקווי הפרדה, שאף הם נמשכו בכתב יד קדשו. מלבד חיבוריו הרבים בהלכה, בדרוש ובקבלה, חיבר ה”בן איש חי” גם את קובץ ה”חדודין”, שנדפס בחלק ”חדודין בדברי תורה” שבספרו אמרי בינה. בהקדמתו ביאר את מטרת החידות וזן לשונו: ”והן הן אשר הייתי מחדד בהם את שכל בני ביתי בתוך הסעודה ואחר הסעודה בלילות וימים טובים... כדי שיולידו סברות משכלם וימציאו מיני המצאות מדעתם ובינתם, ובזה יתחדד שכלם ותתרחב הבנתם ותאיר חכמתם, כי נודע שהשכל יתחדד מאד כשמוליד המצאות חדשות.” שלוש החידות שלפנינו נדפסו לימים בספרו [שם], ובהקדמת אותו חלק הוסיף ה”בן איש חי” ברכה מיוחדת לכל הלומדים אותן: ”ובטחתי באל חי שיראו התלמידים סימן יפה בלימודם על ידי הקונטריס הזה אשר הכינותי בעזה”י, וחפץ ה' בידינו יצלח ויראנו נפלאות מתורתו תורת חיים.” למיטב בדיקתנו האלקטרונית, על פי מילות מפתח במאגר בידספיריט, מתוך מאות כתבי היד שהוצגו במשך השנים למכירה, לא נמצא עד כה כתב־יד נוסף שזוהה כחלק מ”חדודין בדברי תורה” של ה”בן איש חי” [נמצאו כתבי יד בודדים של חידודים, אך לא מחלק 'דברי תורה', עם הברכות הסגוליות]. מלבד ערכו התורני ככתב־יד נדיר מחלק ייחודי במשנת ה”בן איש חי”, יש בו גם מעלה סגולית מיוחדת, לאור דבריו וברכותיו של המחבר עצמו, שלפיהם חידות אלו מסוגלות ”לחדד את השכל”, ובהן הבטיח כי על-ידן ”יראו התלמידים סימן יפה בלימודם.” כידוע, כתבי יד קדשו של ה”בן איש חי” נחשבו במשך השנים לסגולה ולשמירה. גם בכתב היד שלפנינו נזכרו ביטויים בעלי משמעות סגולית מיוחדת. בחידוד השלישי מופיעות המילים: ”בחולה הא בבריא” - כסגולה לרפואה; בחידוד השני נזכרת ”ביצת בר יוכני”, הידועה מדברי חז”ל כסמל לעוצמה מופלאה. אך גולת הכותרת היא סיומו של החידוד הראשון, שבו כתב ה”בן איש חי” את ברכתו הידועה: ”א־ל ש־די יהיה בעזרתינו וישמרנו ויעזרנו אכי”ר.” שיש הרואים בברכה זו את אחת הסיבות לכך שכתבי יד קדשו של ה”בן איש חי” נחשבו במשך השנים למבוקשים במיוחד כסגולה וכקמיע, יותר משל כתבי יד של גדולי ישראל אחרים. רבי יוסף חיים מבגדד [תקצ”ג-תרס”ט], בעל ”בן איש חי” וגדול חכמי המזרח בזמנו. נולד לרבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. כבר בצעירותו נודע בגאונותו ובצדקותו. החל לדרוש בבית הכנסת הגדול והוא רק בן 26 , ומאז דרש שם מדי שבת ויום טוב במשך כחמישים שנה. בדרשותיו המיוחדות היו מתאספים אלפי איש לשמוע את דבריו המתוקים במשך ארבע וחמש שעות. נתפרסם כ” חד בדרא” בנגלה ובנסתר בכל קצוי תבל, ונודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ”ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מעשרות חיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. [2] עמ'. כ-15X12 ס”מ. [כ-170 מילים] בעצם כתי”ק הבן איש חי. כולל הברכה המפורסמת מצב טוב. כריכת חצי עור חדשה ומפוארת, כיאה וכיאות לכתב יד קדוש זה.