בידספיריט | ”שיתרומם קרנכם ומזלכם מעלה מעלה”

”שיתרומם קרנכם ומזלכם מעלה מעלה” – ברכה נדירה בכתב יד קדשו ובחתימתו של הצדיק הנסתר, המקובל רבי חיים משה מנדל - מכתב ברכה, הכתוב כולו בכתב יד קדשו וחתימתו של הצדיק הנסתר, המקובל רבי חיים משה מנדל. תשי”א [1961]. לפנינו אחד המכתבים המוקדמים ביותר של רבי חיים משה מנדל, וככל הנראה המוקדם ביותר שהופיע אי־פעם במכירה פומבית. המכתב נכתב באדר תשי”א, כשנה וחצי לאחר עלייתו לארץ הקודש, בתקופה שבה עדיין חי בהסתר, שנים קודם שהתפרסם שמו מפה לאוזן ואלפים החלו לפקוד את ביתו ולבקש את ברכתו. אותם ימים היו ימי דוחק ועוני. המכתב נשלח אל נדיב שתרם לו המחאה בסך לירה אחת, ובתמורה מעניק לו המקובל ברכה נדירה, מן הברכות המקיפות והנעלות ביותר שניתן למצוא בכתבי צדיקים: ”שיתרומם קרנכם ומזלכם מעלה מעלה.” אין זו ברכה לעניין מסוים, אלא ברכה כוללת. חז”ל לימדו: ”בני, חיי ומזוני – לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא” (מועד קטן כח ע”א). משום כך, ברכה להתרוממות המזל נתפסה במסורת ישראל כברכה הכוללת בתוכה את כל השפעות הטובה – חיים, פרנסה, הצלחה, ישועה וסייעתא דשמיא. מאז ומעולם ייחסו בעם ישראל חשיבות מיוחדת לכתבי ידם של צדיקים. מכתבים שנכתבו בעצם כתב ידם ונחתמו בחתימת יד קדשם נשמרו כחפצי קודש, ועברו מדור לדור מתוך אמונה בכוחה של ברכת הצדיק לעורר רחמי שמים ולהשפיע שפע, הצלחה וישועה. [1] דף נייר גדול, 20X25 ס”מ. מצב טוב מאוד. נקבי תיוק. המקובל רבי חיים משה מנדל (תרס”ב–תשנ”ו) נולד בביסטריץ שברומניה. מילדותו התמיד בלימוד התורה ובגיל צעיר החל לעסוק בתורת הקבלה. בשנת תרצ”ח התמנה לדיין בעיר טימישוארה. בימי השואה נשלח למחנה עבודה ברומניה, ובנותיו הועברו לבית יתומים. עבודות הפרך הותירו בו נכות קשה, והוא נשא את ייסוריו באהבה כל ימי חייו. לאחר המלחמה עלה לארץ ישראל, התגורר תחילה בצפת ולאחר מכן בבני ברק. שנים רבות חי בדוחק גדול, כשהוא מסתיר את עבודתו הרוחנית ואת מדרגותיו, ונמנה עם הצדיקים הנסתרים. לפי המסורת שהשתמרה בקרב תלמידיו ומקורביו, זכה לגילויי אליהו הנביא. במשך שנים היה נסתר מעין הציבור, אולם לאחר שהאדמו”ר רבי ישראל אבוחצירא והמקובל רבי משה יעקב רביקוב החלו להפנות אליו אנשים לקבלת ברכה, התפרסם שמו במהירות. אלפי אנשים נהרו לביתו כדי לקבל את עצתו, את תפילתו ואת ברכתו, והוא נודע כאחד מפועלי הישועות המפורסמים בדורו. בין הבאים להתברך אצלו נמנו גם גדולי ישראל ואדמו”רים, ובהם אדמו”רי ויז'ניץ, אמשינוב ובעלז, מרן הרב שך, וכן הצדיקים רבי יוסף וולטוך, רבי אברהם פיש, רבי יהודה זאב ליבוביץ, ועוד. חתנו היה המקובל רבי דוד שטרן, ומבין תלמידיו הנודעים בתורת הקבלה נמנה רבי ישראל אליהו וינטר זצ”ל. בשנת תשע”א הוציא נכדו, הרב מאיר יוסף שטרן, את הספר ”הראה לעניו”, הכולל את תולדותיו, הנהגותיו וסיפורי מופת הקשורים בו.