בידספיריט | מסמך היסוד של ישיבת לומז'ה

מסמך היסוד של ישיבת לומז'ה הקטנה – קברניטי עולם התורה משרטטים שלב אחר שלב, את הקמת הישיבה - מסמך היסטורי-תורני ראשון במעלה, בחתימות יד קדשם של הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר ושאר ראשי ישיבת לומז'ה, המתעד שלב אחר שלב את הקמת המכינה לישיבת לומז'ה בפתח תקווה – היא הישיבה שממנה צמחו לימים רבים מגדולי התורה בארץ ישראל, ובהם מרנן הגר”ש רוזובסקי, הגר”ח קניבסקי ורבים נוספים. ירושלים, תשרי תרצ”א [1930]. לעיתים נדירות ביותר ניתנת לנו האפשרות להציץ אל מאחורי הקלעים ולחזות כיצד מוקמת ישיבה – לא לאחר שכבר עמדה על תילה, אלא ברגע הראשון ממש. בשעה שבה הרעיון עדיין מונח על השולחן, וקברניטי עולם התורה יושבים יחד, מקבלים החלטות, מחלקים תפקידים, ויורדים לפרטי הפרטים – ומשרטטים ביד אמן את דמותה של הישיבה העתידה לקום. ישיבת לומז'ה הייתה באותם ימים ישיבה גדולה. בין תלמודי התורה, שבהם התחנכו הילדים, לבין הישיבה הגדולה שאליה נכנסו הבחורים, היה חסר שלב ביניים. ראשי הישיבה ביקשו ליצור חוליה חדשה שתשמש גשר בין שני העולמות – ”מכינה” לישיבת לומז'ה, היא המסגרת המוכרת כיום בשם ”ישיבה קטנה”. לשם כך עלו ראשי ישיבת לומז'ה מפתח תקווה לירושלים והתכנסו לפגישה מיוחדת במלון ורשבסקי המפורסם. סביב שולחן אחד ישבו גדולי התורה ובראשם הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר, מנהלה הרוחני של הישיבה, ולצדו ראשי ומנהלי הישיבה. באותה פגישה היסטורית קורמת הישיבה החדשה עור וגידים לנגד עינינו. שלושה עמודים של נייר המכתבים הרשמי של מלון ורשבסקי מתמלאים בהחלטותיהם. קברניטי עולם התורה – רבי־אמן המכירים יותר מכל אדם אחר את נשמתה של ישיבה ואת כל הדרוש להקמתה ולהצלחתה – יושבים יחד ומשרטטים, פרט אחר פרט, את תוכניתו של הבניין הרוחני שהם עומדים להקים. כשם שאדריכל מתכנן בניין עוד קודם שהונחה האבן הראשונה, כך הם מתכננים כאן ישיבה – מן היסוד ועד לפרט האחרון. הם אינם פוסחים כמעט על שום פרט. מי יעמוד בראש הישיבה? מי ימסור את השיעורים? מי ינהל את החינוך הרוחני? מי יפקח על המשגיח? מי יהיה אחראי על הכספים והמזכירות? כיצד יאכלו תלמידי המכינה? היכן יאכלו? מי ינהל את בית התבשיל? ובאיזו תדירות תתכנס הנהלת הישיבה? כך פותח המסמך: ”אסיפת מנהלי הישיבה פתח תקוה ביום כ”ו תשרי...”; ומיד לאחר שמות המשתתפים מופיע סדר היום: ”על דבר יסוד מכינה שתשמש גשר בין התלמודי תורה לישיבה.”; ואז בא המשפט שממנו הכול מתחיל: ”הוחלט לייסד מכינה כזו.”; במילים ספורות אלו נולדה למעשה ישיבת לומז'ה הקטנה. מכאן ואילך נבנית הישיבה לנגד עינינו. נקבע לקבל תלמידים גם ממקומות אחרים; הרב שלמה קרובקה מתמנה לר”מ; תלמידי המכינה יאכלו בבית התבשיל של הישיבה, אך יוקצה עבורם מקום אכילה נפרד; ובהמשך מגיע אחד החלקים המרתקים ביותר במסמך – חלוקת התפקידים. לכל אחד מראשי הישיבה נקבע תחום אחריות מדויק: רבי יהושע זליג רוך מתמנה לראש הישיבה ומקבל גם את האחריות על המזכירות וההנהלה; הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר מתמנה למנהל הרוחני ולמגיד שיעור, ומופקד גם על הפיקוח על המשגיח; רבי משה לייב עוזר מתמנה למגיד שיעור ג' ומקבל את הנהלת הכספים; רבי מרדכי מאיר מתמנה למגיד שיעור ב'; ורבי חיים שרגא לוי מופקד על סדרי הישיבה, בית התבשיל, השגת צורכי הכלכלה וניהול ענייני המקום. וגם בכך אין הם מסתפקים. ראשי הישיבה קובעים כי הנהלת הישיבה כולה תתכנס לישיבת עבודה קבועה לפחות פעם אחת בכל שבוע, ביום חמישי, כדי לדון בכל ענייני המוסד. לפנינו תוכנית שלמה להקמת ישיבה – מא' ועד ת'. מן החינוך ועד הכספים; מן השיעורים ועד בית התבשיל; מן המשגיח ועד המזכירות; מקבלת התלמיד הראשון ועד לישיבת ההנהלה השבועית. בסיומו של המסמך – לאחר שהתוכנית כולה הושלמה – באות חתימותיהם של גדולי התורה. במרכז מתנוססת חתימתו של הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר, ולצדה חתימותיהם של שאר ראשי הישיבה. לפנינו מסמך יסוד במלוא משמעותו של הביטוי. לא תיאור מאוחר כיצד הוקמה הישיבה, לא זיכרונות ולא שחזור היסטורי – אלא המסמך שבו היא מוקמת בפועל. בדרך כלל ההיסטוריה מאפשרת לנו לראות מוסדות תורה לאחר שכבר עמדו על תילם. כאן היא מאפשרת לנו לעמוד לצד מייסדיהם, ברגע שבו הם מחזיקים בידיהם את התוכנית ומקימים אותה לנגד עינינו. שלושה עמודים נדירים, שבהם ניתן לראות – כמעט בזמן אמת – כיצד ישיבה נולדת. [3] עמ', 21×13 ס”מ כל עמוד. עפרון על גבי נייר המכתבים הרשמי של מלון ורשבסקי. בכתב ידם של ראשי הישיבה ובחתימות יד קדשם. מצב כללי טוב מאוד. נקבי תיוק. ................................................. ביוגרפיה הגאון הצדיק רבי אליהו דושניצר הכהן (תרל”ז–תש”ט), מגדולי בעלי המוסר בדורו, תלמידן של ישיבות טלז וסלובודקה ומתלמידיו המובהקים ומקורביו של ה”חפץ חיים” בראדין. לאחר עלייתו לארץ ישראל התמנה לר”מ ולמנהלה הרוחני של ישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ורבים מגדולי תלמידיה ראו בו את רבם המובהק. נודע ביראתו הטהורה, בעבודת המוסר ובזהירותו המופלגת בענייני ממון. חידושיו נדפסו לאחר פטירתו בספר ”נחלת אליהו”, שנערך בידי תלמידיו, ובהם מרן הגר”ח קניבסקי. הגאון רבי יהושע זליג רוך, מראשי ישיבת לומז'ה בפתח תקווה וממוסרי השיעורים בה. נמנה עם מנהיגי הישיבה בתקופת התבססותה בארץ ישראל, והיה שותף מרכזי בעיצוב דרכה הלימודית והארגונית. במסמך שלפנינו הוטל עליו לעמוד בראש הישיבה ולפקח גם על המזכירות ועל ענייני ההנהלה. הגאון רבי ישראל זיסל דבורץ (תרמ”ה–תשכ”ח), רב, מחנך ועסקן תורני רב־פעלים, מתלמידי ישיבת סלובודקה וממקורביו של ה”סבא מסלובודקה”. כיהן ברבנות בערי ליטא, הקים ישיבות ותלמודי תורה, וסייע בהעברת ישיבת סלובודקה לארץ ישראל ובהקמתה בחברון. ייסד וערך במשך עשרות שנים את כתב העת התורני ”תבונה”, והיה מעורב בהקמת מוסדות תורה רבים, ובהם ישיבת היכל התלמוד וישיבת אור ישראל.