בידספיריט | עותק ה”בעל שם ממיכלשטאט” !!

עותק ה”בעל שם ממיכלשטאט” !! בית יוסף על טור אבן העזר – מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי מרן רבי יוסף קארו. סביוניטה, שי”ג [1553]. - עותק קדוש ומיוחס – מספרייתו של ה”בעל שם ממיכלשטאט”. בית יוסף על טור אבן העזר – מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי מרן רבי יוסף קארו. סביוניטה, שי”ג [1553]. טור אבן העזר לרבינו יעקב בן הרא”ש, וסביבו פירוש בית יוסף למרן רבי יוסף קארו. סביוניטה, שי”ג [1553]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בפיקוחו של המחבר ובימי חייו. בשער: אבן העזר עם נימוקי פאר הדור כמוהר”ר יוסף קארו יזיי”א, הבקי בחדרי תורה קראו בית יוסף. ספר בית יוסף הוא חיבורו הגדול של מרן רבי יוסף קארו על ארבעת הטורים, ובו ליקט וסידר את כל מקורות ההלכה ודברי הראשונים, תוך בירור שיטתי של הסוגיות והכרעת ההלכה. על יסוד חיבור זה חיבר מאוחר יותר את ספרו הגדול שולחן ערוך, שהתקבל כספר היסוד של ההלכה לדורות. מרן, שישב בצפת, שלח את כתב־היד להדפסה באיטליה באמצעות שלוחו רבי משה אבן שושן, וכפי שנדפס בקולופון: ”...והוטפל בהדפסתו החכם משה אבן שושן מעיר צפת...”. עותקו של ה”בעל שם ממיכלשטאט” העותק שלפנינו השתייך למקובל הקדוש, פועל הישועות והמפורסם רבי יצחק זעקיל לייב וורמסר (תקכ”ח–תר”ח), הנודע בעולם היהודי בשם ”הבעל שם ממיכלשטאט”. רבי זעקיל לייב היה מגדולי חכמי אשכנז, תלמידם של רבי נתן אדלר ובעל ה”הפלאה”, ורעו לספסל הלימודים של החתם סופר. אף שהיה תלמיד חכם מופלג, עיקר פרסומו בא לו כמקובל, כבעל מופת וכפועל ישועות. שמו יצא לתהילה ברחבי אירופה, ורבים נהרו אליו לקבל ברכה, ישועה וקמיעות. גם לאחר פטירתו הפך קברו במיכלשטאט למקום תפילה מפורסם, בהתאם לצוואתו כי המתפלל שם ייוושע. ספרייתו התורנית של הבעל שם הייתה מן החשובות שבבתי הרבנים באשכנז. רוב ספריו וכתביו אבדו בשריפה שפקדה את ביתו, ומיעוטם בלבד ניצל. משום כך, כל ספר שמקורו בספרייתו נחשב לפריט בעל חשיבות יוצאת דופן. מצורף אישור חתום מאת צאצאו, הרב אליעזר טורק שליט”א, המאשר כי הספר עבר בירושה במשפחת הבעל שם ממיכלשטאט עד לדורות האחרונים. כן מצורף צילום מכתב־ידו של הבעל שם, שבו רשם לעצמו בין ספריו: ”טור אע”ה עם ב”י”, המתייחס לעותק זה של טור אבן העזר עם בית יוסף במהדורתו הראשונה. השתלשלות הבעלות הספר עבר בירושה במשפחת הבעל שם ממיכלשטאט. בין בעליו נמנה גם רבי שמואל שטרויס (תר”ו–תרס”ד), נינו של הבעל שם, מחשובי יהדות קרלסרוהה, נדבן דגול וחותנו של רבי יעקב רוזנהיים, מייסד אגודת ישראל. חותמותיו הלועזיות – ”Samuel Strauss, Karlsruhe” – מופיעות בספר. רבי שמואל שטרויס היה מן התומכים הגדולים בתנועת המוסר ובמפעל התורה בארץ ישראל. מכספו הוקמה חצר שטרויס בירושלים, מן המרכזים החשובים של עולם המוסר בארץ, ובה שכנו ישיבת אור חדש ובתי מגורים לגדולי תלמידי הסבא מקלם. סטפנסקי, ספרי יסוד, מס' 152. גנזי ישראל, מס' 732. רל”ד דף. 35.5 ס”מ. שוליים רחבים. מצב בינוני-טוב. מעט נקבי עש וכתמי זמן. כריכת עור עתיקה בלויה מעט.