בידספיריט | ”בזו הכלי יש כח לעשות

”בזו הכלי יש כח לעשות נסים ונפלאות”! - כיפת-המקובלים של גדול פועלי הישועות ה'בבא אלעזר' - ”כל דבר גשמי שיהיה תשמיש לדבר קדוש... שורה עליו תמיד רוח קדושה”   (ה'בן איש חי') כיפת מקובלים גבוהה ורחבה, עשויה צמר רחלים לבן, סרוג בעבודת יד עדינה ומוקפדת, בדוגמה מעגלית, אותה נהג לחבוש בשבתות ובמועדים המקובל הנודע רבי אלעזר אבוחצירא ”בבא אלעזר” - גדול בעלי המופת מבין צאצאי שושלת אבוחצירא, בנו של בבא מאיר, נכדו של בבא סאלי, ולמעלה בקודש הקודשים. לפנינו פריט קודש אישי ונדיר ביותר, אשר היה מונח על ראשו של אחד מגדולי פועלי הישועות בדור האחרון במשך שנים רבות, בזמנים הנעלים ביותר. בעוד שבגדי קודש של צדיקים נדירים מטבעם, מעלה מיוחדת נודעת לכיפת צדיק מעל לשאר חפצי הצדיקים, מפני שהצדיק חובש אותה במשך כל שעות היממה ללא הפסקה, כולל ברגעיו הנשגבים והטמירים ביותר. בקהילות ישראל נהגו לחבוש באירועים חשובים, כגון ברית מילה, פדיון הבן וחתונה, כיפה ששימשה אחד מגדולי הדור כסגולה לברכה ולהצלחה. כיפות אלו נשמרו בידי משפחות הצדיקים ובעלי אוספים מיוחסים, ולעיתים הושאלו לבעלי שמחות. כמו כן נהגו לחובשן בימים הנוראים כסגולה לקבלת התפילות, ובזמני מחלה כסגולה לרפואה. ה”בבא אלעזר” היה מן הדמויות הנערצות והאמידות בעולם הרבני בדור האחרון שאלפי אנשים פקדו את ביתו לבקש עצה, ברכה וישועה, ופריטיו האישיים כמעט שלא הגיעו מעולם לשוק האספנות ונשמרו בידי בני משפחתו ומקורביו. יוצאת דופן הכיפה שלפנינו, שהוענקה לאחר פטירתו על ידי רעייתו הרבנית דבורה תליט”א למשמשו בקודש במשך שנים רבות, הרב יהושע אלקיים, כהוקרה על מסירותו ונאמנותו. מצורף אישור בכתב־יד ממשפחת הרב יהושע אלקיים המאשר את מקוריות הפריט. זהו אחד מן הפריטים האישיים הבודדים של ה”בבא אלעזר” שהגיעו לשוק היודאיקה, וספק אם יוצעו בעתיד פריטים דומים ממקור זה. מפרט: כיפה גדולה ומרשימה. עשויה צמר לבן. סרוגה בעבודת יד בדגם ספירלי־מעגלי. חופה את רוב שטח הקרקפת. שימשה את ה”בבא אלעזר” בשבתות ובמועדים. מצורף אישור מקוריות ממשפחת משמשו בקודש, הרב יהושע אלקיים. מצב טוב. סימני שימוש. ............................................... ביוגרפיה: רבי אלעזר אבוחצירא — הידוע בכינויו “בבא אלעזר” (תש”ח–תשע”א) — היה בן לשושלת קדושי עליון: בנו של רבי מאיר אבוחצירא (“בבא מאיר”), נכדו של רבי ישראל אבוחצירא (“בבא סאלי”), וממשיך דרכם של גדולי משפחת אבוחצירא לדורותיה. שמו, “אלעזר”, ניתן לו על שמו של התנא רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי. מסופר כי קודם לידתו ראה ה”בבא סאלי” את רבי שמעון בר יוחאי בחזון לילה, ובעת ברית המילה קרא עליו את הפסוק: ”עין לא ראתה אלוקים זולתך” — שראשי תיבותיו יוצרים את השם “אלעזר”. בהתבטאות נדירה זו רמז ה”בבא סאלי” לגדלות נשמתו ולמעלתו הרוחנית של הרך הנולד. כבר מגיל צעיר נודע בבא אלעזר בקדושתו ובשמירת העיניים המופלגת שלו. במהלך עשרות השנים האחרונות לחייו כמעט שלא יצא לרחוב, והיה מתהלך כשהוא עטוף בגלימה ומכוסה בכיסוי ראש ארוך ומחודד, שהסתיר את פניו הקדושות מעיני הבריות. גם בדרכו מביתו לבית מדרשו לא היה נראה בציבור, ולצורך כך נבנתה מנהרה מיוחדת שחיברה בין ביתו לבין בית מדרשו. אף שקיבל מדי יום המוני אנשים שבאו לבקש עצה, ברכה וישועה, מעטים בלבד זכו לראות את זיו פניו. סביב דמותו נרקמו אינספור סיפורים על ישועות מופלאות, ברכות שהתקיימו ועצות פלאיות, והמונים נהרו אליו מכל רחבי הארץ והעולם. בשנת תשע”א נרצח בבא אלעזר בידי אדם שהגיע לביתו כביכול לקבל את ברכתו, אך שלף סכין ודקר אותו למוות. הסתלקותו הכתה בתדהמה את עולם היהדות כולו. לאחר ימי השבעה חיבר הראשון לציון והרב הראשי לישראל, רבי שלמה משה עמאר, קינת אבל מיוחדת לזכרו, בנוסח קינות תשעה באב. .......................................... סגולת חפצי הצדיקים: עוצמת סגולתם של חפצים שהיו בשימושם של צדיקים מושרשת במסורת ישראל מדורי דורות. רעיון זה נזכר בדברי גדולי ישראל מכל החוגים והעדות. בשם הבעל שם טוב הקדוש מובא כי לחפצים ששימשו את הצדיק יש כוח רוחני מיוחד להשפיע על האדם המחזיק בהם, ואף לפעול ישועות. וזה לשונו: ”נפש רוח ונשמה של האדם מעוטף... בחפצים שלו, מכיוון שחלקי נפשו מעוטפים בהם אין לך חיבור גדול מזה” (כתר שם טוב, חלק ראשון, קצד). כך גם מסופר בשם האדמו”ר רבי מרדכי מנעשכיז זי”ע, שאמר על כלי שקיבל מרבו, הרה”ק רבי מיכל מזלאטשוב זי”ע, כי: ”בזו הכלי יש לו כח לעשות נסים ונפלאות” (דברי בינה, דף מז). אף ה”חתם סופר”, כתב דברים דומים על מעלת מלבושי הצדיקים והשפעתם: ”משמע בירושלמי דמלבושיו של אדם נאצלים מקדושתו של הלובש והלובש אותם אחריו יאצל עליו מאותו רוח לטוב ולמוטב, בסוד אשר ילבשם תחתיו מבניו” (חתם סופר על התורה, פרשת תולדות). ברוח זו כותב גם ה”בן איש חי” בספרו בן יהוידע, כי כל חפץ גשמי המשמש לדבר שבקדושה סופג לתוכו השפעה רוחנית ונעשה כלי להשראת קדושה:  ”כל דבר גשמי שיהיה תשמיש לדבר קדוש, מוכרח שיקנה אותו דבר הגשמי חלק קדושה שיהיה שורה עליו תמיד רוח קדושה”. (בן יהוידע על סנהדרין צה, א).