בידספיריט | קסת הסופר לרבי שלמה גאנצפריד

קסת הסופר לרבי שלמה גאנצפריד – עותק הגה”ק רבי שלום גולדנברג אב”ד סוואליווא – עדות חסידית נדירה על המגילות של ה'בני יששכר' ורבי צבי הירש מליסקא - ספר יסוד בהלכות סת”ם: קסת הסופר על דיני כתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזות וכל המסתעף, מאת הגאון המפורסם בקצווי תבל – רבי שלמה גנצפריד מאונגוואר, בעל 'קיצור שולחן ערוך'. אונגוואר תרל”א [1871].  ה'חתם סופר' קובע בהסכמתו, כי אין להעניק אישור והסמכה לסופר סת”ם שאינו בקי בספר זה.   דפוס ראשון של המהדורה תנינא, ובה הרחבות רבות. ראה הרחבה להלן. עותק זה שייך להגאון הנודע רבי שלום גאלדענבערג 'דברי שלום', אב”ד סוואליווא, בה כיהן קודם הגה”ק רבי יצחק אייזיק ווייס.  בפינה הימנית העליונה של השער מופיעה חתימת ידו מתקופה קדומה: ”לה”ו הק' שלום גאלדענבערג”.  תחתיה מופיעה חותמת (דהויה) שלו מתקופת רבנותו בסוואליווא.  (באמצע השער בצד השמאלי נמצא רישום נוסף של שמו: ”הק' שלום גאלדענבערג”, אולם נראה כי מדובר ברישום של כותב אחר ולא בחתי”ק האוטוגרפית).  לאורך הספר מופיעות למעלה מ-15 הגהות ותיקונים, כפי הנראה בכתב ידו של הבעלים, רבי שלום גולדנברג.  בחלק מההגהות נזכרים שו”ת חת”ס ושו”ת מהר”ם שיק.  הרה”צ רבי שלום גולדנברג אב”ד סוואליווע (נפטר תרע”ח) – מרבני וצדיקי הונגריה החסידיים, היה נוסע אל הגה”ק משינאווא. שימש כאב”ד בסוואליווע משנת תרמ”ב עד תרע”ג, ועמד בראשות ישיבה שם. חתם על כרוזים יחד עם ה'דרכי תשובה' ממונקאטש וה'ערוגת הבושם'. מכתביו נדפסו 'דברי שלום' על התורה ו'ברכת שלום' על הש”ס. טעות שהשתרשה היא כי רבי שלום הוא חתנו של הגה”ק רבי יצחק אייזיק ווייס אב”ד סוואליווא, ולא היא, אלא שרבי שלום החל לכהן ברבנות העיר זמן מה לאחר שעבר רבי יצחק אייזיק לעיר אחרת.  אמנם כן קיימים קשרי חיתון ביניהם, שכן מרת אסתר בתו של רבי שלום – נישאה לנכדו של רבי יצחק אייזיק: רבי יוסף עפשטיין, ב”ר אפרים פישל אברהם עפשטיין, חתנו של רבי יצחק אייזיק.  [4], קלח דף. גובה: 23 ס”מ בקירוב. מצב כללי בינוני-טוב עד טוב: השער בלוי ומנותק מגוף הספר. כתמים. בלאי בדף האחרון. הכריכה מפורקת ובלויה.  - - - - - - - - - - - -  עדות חסידית נדירה על המגילות של ה'בני יששכר' ורבי צבי הירש מליסקא: בצד הפנימי של הכריכה האחורית מופיע רישום מעניין בכתב יד (בעיפרון), ממנו ניתן להבין כי הכותב הוא סופר מומחה שתיקן במו ידיו את המגילות הקדושות של ה'בני יששכר' מדינוב ושל הרה”ק רבי צבי הירש ליסקער. סביר להניח כי הכותב הוא רבי יוסף עפשטיין הי”ד מסאטמאר, חתנו של רבי שלום וממקורבי ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש, אשר היה סופר סת”ם נודע ומומחה גדול, וכנראה סמכו עליו לתקן את מגילותיהם של הצדיקים הנזכרים.  וכך כותב על מגילת ה'בני יששכר': ”הנה תקנתי מגילה שקרא בה הרהצה”ק מו' צבי אלימלך ז”ל מדינוב, וראיתי שכתב בה 'לפניהם', ורק שמעתי כי הי' מגילה אחת לפניו שכתב בה 'בפניהם', ובשניהם קרא”.  ועל מגילת רבי צבי הירש מליסקא כותב:  ”ראיתי במגילת הרה”צ מו”ה צבי ז”ל מליסקע שתקנתי, שנכתב בה 'ארדי' חסר…”. עדויות אלו נדפסו על פי העותק שלפנינו בספר 'אמרי דבש' (ניו־יורק תשנ”ח) עמוד קלט (על ה'בני יששכר'), ובספר 'משיב דברים' ח”ב (ניו־יורק תשע”ט) עמ' קעה (על רצ”ה מליסקא).  העדויות הובאו שם כלשונן, אך בלא כל השערה מי עשוי להיות הכותב.  רבי יוסף אפשטיין זצ”ל בנו של רבי אפרים פישל אפשטיין שהיה חתנו הגה”ק רבי יצחק אייזיק מסוואליווא. תלמידו וחתנו של רבי שלום גאלדענבערג. הו”ל את הספר 'דברי שלום' לחותנו. היה מקורב לבעל ”דרכי תשובה” ממונקאטש. עסק במלאכת הסת”ם ונודע כסופר מומחה ובקי גדול בהלכות אלו.  בשנת תרנ”ט התיישב בעיר סאטמאר וישב ברובע נעמעטי, היה מגיד שיעור ורב בית הכנסת של הרובע. נהרג על קידוש השם באוושויץ י' בסיון תש”ד, ביחד עם בני משפחתו הי”ד. ראה עליו בהרחבה: עלי זכרון כ”ה, עמ' נח והלאה.  לאחר הרישומים הנ”ל מופיעה חתימה (בעיפרון): ”הק' יצחק אייזיק עפשטיין בן אסתר בת הרב מק”ק סוואליווע” – כנראה הוא רבי יצחק אייזיק בנו של רבי יוסף עפשטיין הנ”ל; היה דומ”ץ בק”ק פעטרעווע, ראה בספר ”תפארת אדם” (חלק א' סימן נ”ד) תשובה אליו והוא עוד בחור צעיר לימים. - - - - - - - - - - - -  על ספר קסת הסופר: הספר נדפס לראשונה בעיר אופן (היא בודפשט) בשנת תקצ”ה, בהיותו המחבר כבן 31 שנים בלבד.  קודם ההדפסה נשלח הספר ל'חתם סופר', והוא כל כך התלהב ממנו עד שקבע בהסכמתו הנדפסת בראש הספר, כי מכאן ואילך, אין להעניק כתבי קבלה לסופרים שאינן בקיאים בספר! כן צירף החת”ס לספר מספר הערות, והוא כמדומה הספר היחיד שנדפס בחיי החת”ס ועליו הגהות ממנו.  לאחר מכן נדפס הספר שוב מספר פעמים כמתכונתו הראשונה. לפנינו נמצאת המהדורא תנינא בדפוס ראשון שלה, ובה הרחבה רבה: לגוף הספר נוספה מחלקת הערות חדשה בשם 'לשכת הסופר', וכן נוסף חלק שני ובו רשימת המלאות והחסרות על פי סדר פרשיות התורה.  בעוד המהדורה הראשונה הכילה בסה”כ ל”ד דף בפורמט בינוני-קטן – המהדורה תנינא מכילה בסה”כ קמ”ב דף בפורמט בינוני.  למהדורה תנינא צורפו הסכמות חדשות מגדולי הדור: ה'שואל ומשיב', ה'דברי חיים' מצאנז, ורבי חיים צבי הירש מנהיימר.