בידספיריט | מסמך היסטורי־חסידי רב־ערך — המאבק

מסמך היסטורי־חסידי רב־ערך — המאבק להצלת כל שושלת אמשינוב בשנות השואה - מכתב היסטורי־חסידי רב־חשיבות, ומסמך שואה נדיר ומטלטל, המתעד בזמן אמת את המאמצים הקדחתניים להצלתה של כל שושלת אדמו”רי אמשינוב בעיצומם של ימי החורבן. המכתב נשלח מאת הגאון רבי חזקיהו יוסף משקובסקי, אב”ד קריניק ומראשי ועד ההצלה בירושלים, אל חסידי אמשינוב בארץ ישראל. ירושלים, למחרת יום הכיפורים תש”ב [1941]. המכתב עוסק בניסיונות להציל את האדמו”ר הרה”ק רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב, את בנו הרה”ק רבי מאיר קאליש מאמשינוב, ואת אחיינו הרה”ק רבי יצחק קאליש — לימים האדמו”ר מאמשינוב בארצות הברית — יחד עם בני משפחותיהם. באותם ימים שהתה עמם גם הרבנית חיה נחמה, בתו של רבי מאיר מאמשינוב, אשר נישאה ביפן לעילוי ישיבת מיר הגאון רבי חיים מיליקובסקי. מזיווג זה נולד לימים האדמו”ר מאמשינוב שליט”א, ממשיך השושלת בדורנו. ”בקשת הרבי שליט”א עבורו ועבור בנו... שלחנו לממשלה בקשה להעביר הסרטיפיקט עבור הרבי ובנו שליט”א ועוד שלישי...” לפנינו מסמך נדיר החושף את מאחורי הקלעים של אחד ממבצעי ההצלה החשובים של גדולי ישראל בשנות השואה. בשורותיו מתוארים המאמצים להשיג סרטיפיקטים לארץ ישראל עבור שושלת אמשינוב כולה, בשעה שהאדמו”רים שהו יחד עם פליטי הישיבות ביפן, בעיצומו של מסע הבריחה המופלא מאירופה הכבושה. מן המכתב עולה כי הופעלו ערוצים רבים — גלויים וחשאיים כאחד — כדי להבטיח את הצלתם של האדמו”רים. כולל פעילות שנעשתה מול שלטונות המנדט הבריטי. ”הממשלה הבריקה לציר שלה ביפן בערב יום הכיפורים...” הרב מישקובסקי מדגיש כי כל המאמצים הללו כרוכים בהוצאות מרובות, ומבקש מחסידי אמשינוב בארץ להשתתף במימון פעולות ההצלה. הוא מציין במפורש כי ניתן להעביר את הכספים אליו או אל רבי יצחק מאיר לוין, חתנו של מרן ה”אמרי אמת” מגור ומראשי אגודת ישראל בארץ ישראל. בהמשך המכתב הוא כותב: ”הננו חפצים לשלוח סרטיפיקט שלישי בעד ר' יצחק בן אחותו של הרבי שליט”א” [לימים האדמו”ר מאמשינוב ארה”ב] לקראת סיום המכתב מופיעה קריאה נרגשת [ואופיינית...] אל חסידי אמשינוב: ”העיקר מה שאני חפץ, שחסידי אמשינוב ישלחו מברק לרבי שליט”א שיזדרז עצמו...” [1] דף. 27 ס”מ. בלאנק רשמי. הכל בכתב ידו וחתימת ידו של אב”ד קריניק. מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. ביוגרפיה: הרה”ק רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב (תרמ”ב–תשי”ד), מגדולי אדמו”רי פולין בדורו. בתקופת השואה נמלט בדרך הנס יחד עם בני משפחתו ופליטי הישיבות דרך ליטא ויפן, ולאחר המלחמה עלה לארץ ישראל והקים מחדש את חסידות אמשינוב בירושלים. הרה”ק רבי מאיר קאליש מאמשינוב (תרס”א–תשל”ו), בנו וממשיך דרכו של רבי שמעון שלום. נמנה עם ניצולי מסע הבריחה ליפן, ולאחר המלחמה היה ממחדשי עולם החסידות בארץ ישראל וממנהיגיו הבולטים. ביחד עמו היתה בתו הרבנית חיה נחמה, שנישאה ביפן לבחיר ישיבת מיר הגאון רבי חיים מיליקובסקי, מזיווג זה נולד הרבי שליט”א מאמשינוב.  הרה”ק רבי יצחק קאליש מאמשינוב (תרס”ו–תשנ”ג),   נמנה עם ניצולי מסע הבריחה המופלא דרך ליטא, יפן ושאנגחאי בשנות השואה. לאחר המלחמה התיישב בארצות הברית והנהיג את חסידות אמשינוב בוויליאמסבורג שבניו יורק. היה מממשיכי דרכה המיוחדת של חסידות אמשינוב, שהתאפיינה בענווה, אהבת ישראל ודבקות בעבודת ה'. הגאון רבי חזקיהו יוסף משקובסקי, אב”ד קריניק, מגדולי רבני פולין ומראשי פעילי ועד ההצלה בירושלים בתקופת השואה. היה מן הדמויות המרכזיות שטיפלו בהשגת סרטיפיקטים, אשרות ורישיונות עלייה עבור פליטים, רבנים ובני ישיבות שנמלטו מאירופה. לפנינו מסמך היסטורי-חסידי בעל חשיבות יוצאת דופן, המתעד פרק מרכזי בסיפור הצלתה של כל שושלת אמשינוב בשנות השואה !!