בידספיריט | ”למען קרוביו האומללים הנמצאים ברוסיה”
”למען קרוביו האומללים הנמצאים ברוסיה” – מכתב בכתב־יד קדשו של האדמו”ר מהוסיאטין בימי מלחמת העולם השנייה – חשוון תש”ה [1944] - מכתב קצר בכתב־יד קדשו וחתימתו של האדמו”ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין, שנכתב על גבי כרטיס הביקור האישי שלו. חשוון תש”ה [1944]. במכתב פונה האדמו”ר בבקשה חמה ונרגשת לסייע ליהודי המבקש לשלוח חבילות מזון וסיוע לקרובי משפחתו ”האומללים הנמצאים ברוסיה”. שורות קצרות אלו משקפות את מצוקתם הנוראה של יהודי מזרח אירופה בשנות מלחמת העולם השנייה, ואת מאמציהם הנואשים של בני משפחה ליצור קשר עם יקיריהם ולספק להם מזון, ביגוד ומצרכי קיום בסיסיים. המכתב נכתב בחודשים האחרונים של המלחמה, שעה שחלקים גדולים של יהדות אירופה כבר חרבו, ורבבות יהודים היו מפוזרים ברחבי ברית המועצות בתנאי רעב, פליטות ומחסור. פניות מעין אלו הגיעו תדיר אל שולחנם של גדולי ישראל, אשר הפעילו את קשריהם והשפעתם כדי להקל במעט על סבלם של הניצולים והפליטים. האדמו”ר רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (תרי”ח–תש”ט), מגדולי אדמו”רי בית רוז'ין בדורו, עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, שם היה לדמות מרכזית בחיי הציבור היהודי בארץ. ביתו שימש מוקד לעצה, ברכה וסיוע לאלפי יהודים בארץ ובעולם. דמותו נקשרה גם באחד הסיפורים הידועים ביותר של תקופת מלחמת העולם השנייה בארץ ישראל. בשנת תש”ב, כאשר כוחותיו של הגנרל ארווין רומל התקדמו בצפון אפריקה ואיום ממשי של פלישה נאצית ריחף מעל היישוב היהודי בארץ ישראל, שררה בארץ חרדה עמוקה. על פי המסורת החסידית, יצא האדמו”ר אל קברו של רבי חיים בן עטר בהר הזיתים, ושם העתיר בתפילה להצלת היישוב היהודי בארץ הקודש. חסידיו ראו בעצירת התקדמותו של רומל ובמפנה שחל במערכה לאחר מכן אות משמים לכוחה של אותה תפילה, וסיפור זה נחרת במסורת החסידית כביטוי לדאגתו של האדמו”ר לכלל ישראל בשעותיו הגורליות. על רקע זה מקבל המכתב שלפנינו משמעות מיוחדת. לצד תפילותיו ופעילותו הציבורית למען כלל ישראל, אנו מוצאים את האדמו”ר עוסק גם בצרכיו של יהודי בודד המבקש להציל ולסייע לקרוביו שמעבר לגבולות המלחמה. לפנינו מסמך אנושי מרגש, המשקף את דמותו כמנהיג רוחני וכאיש חסד שראה את מצוקת היחיד כחלק בלתי נפרד מאחריותו לכלל ישראל. הכל בכתב־ידו על גבי כרטיס ביקור רשמי של האדמו”ר. מצב טוב מאוד. נקבי תיוק.
