בידספיריט | הון עשיר – אמשטרדם, תצ”א

הון עשיר – אמשטרדם, תצ”א [1731] – מהדורה ראשונה – מן הספרים העבריים הראשונים שנדפסו עם תווי נגינה - הון עשיר – פירושים וחידושים על שישה סדרי משנה, מאת הגאון והמקובל רבי עמנואל חי ריקי. אמשטרדם, תצ”א [1731]. מהדורה ראשונה. חיבור יסוד על המשנה מאת אחד מגדולי המקובלים באיטליה ובארץ ישראל, הכולל ביאורים בדרך הפשט, ההלכה והקבלה. הספר מעוטר באיורים, שרטוטים ופיוטים שחיבר המחבר, ומשקף את עולמו הרוחני העשיר של אחד מגדולי חכמי דורו. ייחודו הגדול של הספר שלפנינו הוא בהיותו מן הספרים העבריים המוקדמים הכוללים תווי נגינה מודפסים. בין מסכת למסכת ובין סדר לסדר שילב המחבר שירים ופיוטים מפרי עטו, ולאחד מהם – העוסק ב”שבת ומילה ותפילין בכוונה” – נוספו תווי נגינה מודפסים. בסוף הספר נדפסו שני פיוטים נוספים מאת המחבר, ”מה טוב הוא ומה נעים כי ישבו אחים גם יחד” ו־”עד יום חולין מעיד בנו”, בצירוף התווים המקוריים. המחבר, הגאון והמקובל רבי עמנואל חי ריקי (תמ”ח–תק”ג), בעל משנת חסידים, אדרת אליהו, חזה ציון וחיבורים נוספים, נמנה עם גדולי המקובלים בדור שלאחר האר”י. בהיותו כבן שלושים עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שם עסק בתורת הקבלה ובכתבי האר”י. במהלך חייו שימש ברבנות בקהילות שונות, יצא לשליחויות ציבוריות ונדד בארצות רבות לצורך הדפסת ספריו והפצתם. הקדמת המחבר היא מן המסמכים האוטוביוגרפיים המרתקים בספרות הרבנית. הוא מתאר כיצד חיבר את הספר במשך שנתיים בצפת, ולאחר מכן עבר מסכת ייסורים וטלטולים בדרכו. בין היתר הוא מספר על שוד אכזרי בידי שודדי ברברים, שגזלו את רכושו וספריו, בעוד כתב היד של הון עשיר ניצל בדרך פלא: ”זה ספר אשר הצלתיו מפי הארי... כמעט דרך נס”. בדברי הסיום הוא מודה לה' על שזכה לשוב ולהתיישב בארץ ישראל, בעיר הקודש צפת, ”להתיצב פה על התורה ועל העבודה בארץ הקדושה”. עניין ביבליוגרפי מרתק נוסף קשור לשם הספר. כחמש־עשרה שנה קודם להדפסתו ביקש המחבר להוציאו לאור בוונציה בשם הצנוע וההפוך כמעט לחלוטין – ”דקדוקי עניות” – אך הדבר לא עלה בידו. בהקדמתו הוא מספר בהרחבה על הנסיבות שהביאו לשינוי השם ולהופעת הספר במתכונתו הנוכחית. לספר גם עניין מוזיקלי יוצא דופן. לפי מסורת רווחת בחסידות חב”ד, האדמו”ר רבי שמואל שניאורסון, המהר”ש מליובאוויטש, שאב השראה ללחן החסידי המפורסם ”לכתחילה אריבער” מתוך העיון בתווי הנגינה שנדפסו בספר זה, והחוקרים והעוסקים במסורת הניגון הצביעו על זיקה בין לחן הפיוט של רבי עמנואל חי ריקי לבין הניגון החב”די הידוע. מהדורה ראשונה זו נחשבת לאחת המהדורות החשובות והמבוקשות של ספרי רבי עמנואל חי ריקי, הן בשל חשיבות החיבור עצמו והן בשל נדירותם של תווי הנגינה המודפסים המשולבים בה. [2], קסח, [2] דף. 23 ס”מ. מצב טוב מאוד. כתמי זמן. כריכה בלויה.