בידספיריט | כתר כהונה וכתר מלכות –

כתר כהונה וכתר מלכות – ספר יוסיפון ביידיש. מהדורה מאוירת עם תוספות היסטוריות חשובות. אמשטרדם, תקל”א [1771]. - כתר כהונה וכתר מלכות – ספר יוסיפון ביידיש. מהדורה מאוירת עם תוספות היסטוריות חשובות. אמשטרדם, תקל”א [1771]. כתר כהונה וכתר מלכות, חלק ראשון ושני של ספר יוסיפון בלשון אשכנז (יידיש), הנקרא גם שארית ישראל, מאת רבי מנחם מן הלוי. אמשטרדם, תקל”א [1771]. מהדורה שנייה, עם איורים. מהדורה נאה ומבוקשת של אחד מספרי ההיסטוריה היהודיים הפופולריים ביותר שנדפסו בלשון היידיש. הספר נועד להביא את תולדות עם ישראל ואת קורות הדורות לידיעת הציבור הרחב, והיה מן החיבורים הנפוצים ביותר בבתי ישראל באשכנז במשך למעלה ממאתיים שנה. שני חלקי החיבור מקיפים את תולדות עם ישראל מבריאת העולם ועד חורבן בית המקדש, ומחורבן הבית ועד תקופת המחבר. לצד הסקירה ההיסטורית משלב המחבר ידיעות רבות על קהילות ישראל בארצות שונות, מנהגיהן, גלגוליהן וגורלן לאורך הדורות. בין הנושאים הנידונים בספר: גירוש ספרד ופורטוגל, קורות האנוסים, גילוי אמריקה, תולדות יהודי הודו וקוצ'ין, חיי הקהילות היהודיות באירופה ובמזרח ומאורעות מרכזיים בתולדות האומה. בכך מהווה הספר מעין אנציקלופדיה היסטורית עממית, אשר עיצבה את תפיסת העבר היהודי בקרב דורות רבים של קוראי יידיש. הספר מעוטר באיורים רבים בחיתוכי עץ המשולבים בגוף הטקסט, הממחישים דמויות, מאורעות ואתרים היסטוריים. איורים אלו תרמו רבות לפופולריות של הספר והפכו אותו לאחד מספרי ההיסטוריה היהודיים האטרקטיביים והמבוקשים ביותר בקרב בני התקופה. חשיבות מיוחדת נודעת למהדורה שלפנינו. בחלק השני נוספה תוספת היסטורית רחבה בפרק ל”ו, המתארת את קורות עם ישראל בכלל ואת תולדות קהילת אמשטרדם בפרט בשנים תק”ה–תקכ”ט. תוספת זו אינה מצויה ברבות מן המהדורות שנדפסו על פי הנוסח הראשון, והיא מעניקה למהדורה שלפנינו ערך היסטורי וביבליוגרפי מיוחד. מעבר לחשיבותו כספר היסטוריה, מהווה כתר מלכות מקור מרכזי להבנת עולמה התרבותי והרוחני של יהדות אשכנז דוברת היידיש ערב תקופת ההשכלה, ומשקף את האופן שבו הכירו יהודים מן השורה את תולדות עמם ואת ההיסטוריה הכללית. [1], רמ”ד; [1], קנ”א דף. 18 ס”מ. מצב טוב–טוב מאוד. כתמי זמן. מהדורה מאוירת ומורחבת של אחד מספרי ההיסטוריה היהודיים הנפוצים והמשפיעים ביותר בעת החדשה המוקדמת.