בידספיריט | ”וזכותו הגדולה דרשב”י” - מכתב

”וזכותו הגדולה דרשב”י” - מכתב היסטורי-חסידי-סגולי מאת האדמו”ר מבויאן זצוק”ל, העוסק בזכות ההדלקה בל”ג בעומר במירון - מכתב שליחות מקורי ונדיר, בחתימת יד קודשו ובחותמו של האדמו”ר הרה”ק רבי מרדכי שלמה פרידמן מבויאן זצ”ל — ממשיך שושלת מלכות רוז'ין ומנהיגה המרכזי של חסידות בויאן. המכתב נכתב בשנת תשי”ד (1954), ובו ממנה האדמו”ר את רבה של צפת, הגאון רבי שמחה קפלן זצ”ל, לשלוחו האישי לצורך קיום ההדלקה המרכזית על גג ציון רבי שמעון בר יוחאי במירון בליל ל”ג בעומר. למכתב זה חשיבות היסטורית יוצאת דופן, שכן הוא מהווה אחד המקורות הכתובים הנדירים, המתעדים את מסורת זכות ההדלקה במירון — זכות שעל פי המסורת נרכשה בכסף מלא לדורות עולם בידי הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין זיע”א. על פי המסורת החסידית, הסבא קדישא מרוז'ין רכש מחכמי הספרדים את זכות ההדלקה המסורתית בל”ג בעומר במירון. אודות רכישה זו לא נשתמרו שום מסמכים רשמיים, אולם זו היא עובדה מוסכמת על ידי כל, וצאצאיו אדמו”רי רוז'ין לדורותיהם שומרים על החזקה הזו לאורך הדורות עד לימינו אנו. בדורות הקדמונים כאשר ישבו אדמו”רי רוז'ין בחוץ לארץ, הם נהגו למנות שלוחים מטעמם להדלקה המסורתית. ברוב המקרים היו אלו רבני העיר צפת הסמוכה למירון.  מאז ימי הס”ק מרוז'ין ועד עצם היום הזה, הייתה עינם של רבים צרה בזכות העצומה שנפלה בחלקם של אדמו”רי רוז'ין והיו נסיונות בלתי פוסקים להפקיעה מידיהם. הנקלה היא זו להיות ה'בעלים' של ההדלקה במירון? גם עם קום המדינה לטשו קברניטי הציונות את עיניהם לגזול את ירושתם של שושלת אדמו”רי רוז'ין ולהעביר את זכות ההדלקה לשרי הדתות של מדינת ישראל, אולם בחסדי שמים המהלך לא צלח. במכתב שלפנינו מנסח האדמו”ר בלשון רכה, אך ברורה ותקיפה - ולא לחינם - את מסורת הבעלות על ההדלקה: ”הדלקה מעשה מצוה — היא בחזקת א”א הק' אדמו”ר מבויאן זיע”א, ואא”ז הק' אדמו”ר מסאדיגורא זיע”א, ולמעלה בקודש אא”ז הק' מרן תפארת ישראל מרוז'ין זיע”א”. מלבד חשיבותו ההיסטורית והחסידית העצומה, נושא המכתב גם ערך סגולי רב, שכן הוא עוסק במעמד ההדלקה בל”ג בעומר על ציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי במירון — מן המעמדות הקדושים והנשגבים ביותר בעולם היהודי. זהו מעמד שנמשך ברציפות מימות האר”י הקדוש ועד ימינו, ורבבות סיפורי ישועות ומופתים נקשרו בו לאורך הדורות. על המעמד הנשגב הזה נאמר הביטוי המפורסם: ”בפנים המערה — יום הכיפורים; ובחוץ — שמחת תורה”. ראוי לציין במיוחד את הנהגתו האצילית של האדמו”ר מבויאן שליט”א. אף שבמשך דורות נהגו אדמו”רי רוז'ין למנות את רבני צפת כשלוחיהם להדלקה, הרי שכאשר שהה בארץ ישראל אדמו”ר משושלת רוז'ין, היה הוא עצמו מדליק את ההדלקה המסורתית. למרות זאת, כאשר ירש האדמו”ר שליט”א את זכות ההדלקה, הוא סירב ליטול מהרב שמחה קפלן את השליחות שהוענקה לו בידי האדמו”ר זצ”ל. עד לפטירת הרב קפלן נהגו השניים להדליק יחדיו את המדורה הקדושה — בענווה ובכבוד הדדי נדיר. [1] דף נייר, 21 ס”מ. מצב טוב מאוד. נקבי תיוק. הרה”ק רבי מרדכי שלמה פרידמן מבויאן (תרנ”א–תשל”א; 1890–1971), מחשובי אדמו”רי בית רוז'ין בדור האחרון ומנהיגה המרכזי של חסידות בויאן לאחר השואה. נולד בבויאן לרבי יצחק מבויאן בעל ה”פחד יצחק”, נכדו של הסבא קדישא מרוז'ין. לאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן כאדמו”ר בווינה, ובהמשך היגר לארצות הברית והקים את מרכז חסידות בויאן בניו יורק. כיהן כחבר מועצת גדולי התורה ונשיא אגודת האדמו”רים בארצות הברית, ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות באמריקה. לאחר פטירת אחיו רבי ישראל בשנת תשי”א נעשה לאדמו”ר המרכזי של חסידות בויאן בעולם כולו. רבי מרדכי שלמה עמד בראש מסורת ההדלקה ההיסטורית בל”ג בעומר במירון, זכות קדומה של בית רוז'ין־בויאן מדורי דורות. בשנות החמישים ייסד בירושלים את מתיבתא ”תפארת ישראל”. נפטר בשנת תשל”א ונטמן בהר הזיתים בירושלים. יורשו היה נכדו, האדמו”ר רבי נחום דב ברייאר מבויאן.