בידספיריט | תעודת סמיכה בכתב-יד קדשו ובחתימתו
תעודת סמיכה בכתב-יד קדשו ובחתימתו של רבי רפאל שפירא ראש ישיבת וואלאז'ין - ”ובעז”ה לא יצא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו” כתב סמיכה לשוחט ובודק, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון רבי רפאל שפירא, בעל תורת רפאל, ראש ישיבת וולוז'ין, חתנו של מרן הנצי”ב מוולוז'ין וחותנו של רבינו חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק. בוברויסק, תרמ”ו [1886]. במכתבו מעיד רבי רפאל על בקיאותו, יראתו וכישוריו של מקבל הסמיכה, ומעניק לו המלצה חמה ובלתי מסויגת: ”ואף שצעיר לימים הוא, מכל מקום יש לסמוך על שחיטתו ובדיקתו כאחד מן השו”ב המומחים”. כתב הסמיכה נכתב בבוברויסק שברוסיה הלבנה (בלארוס של ימינו), בתקופה משמעותית בתולדותיו של רבי רפאל, בה ויתר באצילות נפש על משרתו בישיבת וולוז'ין לטובת חתנו, הגאון רבי חיים הלוי מבריסק, אשר עתיד היה לחולל מהפכה בעולם הלמדנות. באותן שנים כיהן רבי רפאל כרבה של בוברויסק, עד שנקרא לשוב לוולוז'ין ולעמוד בראש הישיבה עם חידושה. עניין מיוחד במכתב הוא צורת כתיבתו. הוא נכתב בדיו עבה ובולט, בהתאם להנהגתו הידועה של רבי רפאל להימנע משימוש בעט מתכת ולכתוב בנוצת עוף דווקא, מתוך הקפדה על דברי חז”ל: ”לא תניף עליהם ברזל” (ראה: ספר וולוז'ין, תש”ל, עמ' 192). הגאון רבי רפאל שפירא [תקצ”ז–תרפ”א; 1837–1921], רבה של וולוז'ין וראש ישיבת וולוז'ין, מגדולי ראשי הישיבות בליטא בדור שלאחר הנצי”ב. בנו של הגאון רבי אריה לייב שפירא, רבה של קובנה (”ר' ליבלי קובנר”), חתנו של מרן הנצי”ב וחותנו של רבינו חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק. בשנת תר”ל נתמנה למשנה לראש ישיבת וולוז'ין לצד הנצי”ב. לאחר מכן כיהן כרבה של בוברויסק, ועם פתיחתה המחודשת של ישיבת וולוז'ין בשנת תרנ”ט הוזמן לשוב ולעמוד בראשה. בכך היה לראש הישיבה האחרון של ”אם הישיבות” בשנותיה האחרונות עד סגירתה הסופית בימי מלחמת העולם הראשונה. נודע כאחד מגדולי הלמדנים בדורו וכבעל דרך לימוד מקורית הידועה בשם ”לשיטתיה”, המבקשת לחשוף את היסוד המאחד בדברי חז”ל, הראשונים והפוסקים. מחידושיו נדפס הספר תורת רפאל, ורבים מכתביו אבדו בתקופת השואה. דמותו נותרה חקוקה בעולם התורה כסמל של גדלות בתורה, ענווה ואצילות מידות. [1] דף נייר, כ־21×17 ס”מ. מצב בינוני. חסרונות קלים הפוגעים במספר תיבות. מודבק על גבי נייר ישן לשימור. לפריט מצורפים מכתבי סמיכה נוספים מאת רבני ושו”ב העיר בוברויסק.