בידספיריט | כתב־יד ”שולחן טהור” חלק שני,

כתב־יד ”שולחן טהור” חלק שני, להגאון רבי שלמה די אוליוירה אב”ד אמשטרדם — המאה הי”ז; אוטוגרף חתום; לא נדפס - כתב־יד אוטוגרפי שלם של הספר ”שולחן טהור” חלק שני, חיבור הלכתי מקיף העוסק בהלכות אישות ודיינות, מאת הגאון רבי שלמה די אוליוירה, ראש ישיבת עץ חיים ואב”ד הקהילה הספרדית באמשטרדם. [אמשטרדם], שנת ”ושמרת”ם ועשית”ם אותם” – תמ”ו [1686]. לפנינו אחד מפריטי היודאיקה החשובים והנדירים ביותר שנשתמרו מחכמי אמסטרדם במאה הי”ז: חיבור הלכתי שלם, מתחילתו ועד סופו, שלא נדפס מעולם — למעלה משלוש מאות ושלושים שנה לאחר כתיבתו. כתב־היד כולל שער מעוצב, הקדמה אוטוגרפית חתומה ומתוארכת, מפתחות, קולופון והגהות בכתב יד המחבר בשוליים. זהו העותק המקורי שהוכן לדפוס בידי המחבר עצמו. למרבה הצער, סמוך לאחר השלמת החיבור נפטר המחבר לבית עולמו ולא זכה לראות את עמלו נדפס. במשך מאות שנים היה כתב־היד שמור באוספים ובספריות מן החשובים בעולם, ועתה הוא מוצג לראשונה למכירה. החיבור נועד לשמש חלק שני לספר ”שולחן טהור” מאת הגאון רבי דוד פרדו, מן הקיצורים ההלכתיים החשובים והנפוצים בדורות הקודמים, שנדפס בעשרות מהדורות ברחבי אירופה והמזרח (באמשטרדם, בפרנקפורט, בדיהרנפורט, בפיורדא, בווינה, בשאלוניקי ובירושלים, בוורשא, בווילנא, בהונגריה ובארה”ב; בחלק מהן נקרא ”שולחן הטהור” – ולא ”שולחן טהור”). אמנם אין זה דבר מצוי שמחבר אחד מוציא חלק שני לספרו של מחבר אחר תחת אותו שם ממש, אולם מעיון בהקדמה האוטוגרפית שלפנינו עולה כי רבי שלמה ראה עצמו כמי שערך והתקין את החלק הראשון לדפוס [הסכמתו מודפסת בראש הספר; ראה צילום מצורף], ועל כן מצא לנכון להשלים את היצירה ולבנות את חלקה השני, כפי שהוא כותב בהקדמת כתב היד שלפנינו: ”אחר אשר אנוכי תיקנתי על עמודי הדפוס הגהה ותיקון חלק ראשון מהדינים... מלאני לבי לגמור את המלאכה עם חלק שני מהדינים, כולל הלכות אישות והלכות דיינות, להשלים זה השולחן...” רבי שלמה ראה בחיבורו שלפנינו אחד משיאי יצירתו התורנית. בהקדמתו הוא משווה את מפעלו לספר שולחן ערוך שחיבר מרן רבי יוסף קארו, וכותב: ”זה השולחן אשר עליו מכל מיני מגדים, להיות נשען על ארבע רגליים, כסדר הספר שולחן ערוך, שכל עיני ישראל עליו”. ובסוף החיבור האקרוסטיכון:  ”ש'לחן טהור ערוך / ל'פני כל יודעי דת / מ'לא כפו קוצר / ה'וא לוח לב תרתי / א'והב דרך ישר / ל'ילה הולך ואור / ו'יום יהגה מוסר / ר'ה'טיו מי היאור” אולם דווקא חיבור זה, שאותו ראה המחבר כאחד ממפעליו החשובים ביותר, לא זכה להגיע אל בית הדפוס, ונותר גנוז בכתב־יד עד ימינו. מפרט [46] עמ'. 16×11 ס”מ. כתיבה אוטוגרפית, עם הגהות בשוליים. כתב ספרדי (חצי־קולמוס ספרדי). מצב טוב מאוד. Provenance אוסף רבי שלמה יואכים חיים הלברשטאם (שזח”ה), כתב־יד 114. ספריית מונטיפיורי, לונדון — Ms. 145. תואר בקטלוג הירשפלד: H. Hirschfeld, Descriptive Catalogue of the Hebrew Manuscripts of the Montefiore Library, London 1904. נסרק במלואו במסגרת פרויקט ”כתיב” של הספרייה הלאומית. ביוגרפיה רבי שלמה בן דוד אוליוירה אב”ד אמשטרדם [ה'שצ”ה–ה'תס”ח], בן למשפחת אנוסים. היה תלמידם של רבי מנשה בן ישראל ורבי שאול מורטירה. אחרי פטירתו של רבי יעקב ששפורטש בשנת 1698, התמנה אוליוירה כאב בית דין ק לקהילת הספרדים באמשטרדם, וראש ישיבת עץ חיים. במהלך כהונתו החל המנהג של כתיבת שאלות ותשובות על ידי התלמידים ישיבה, שהתפתח והוליד בשנת ה'תפ”ח את כתב העת פרי עץ חיים. נפטר בשנת 1708, ואת מקומו ברבנות הקהילה מילא רבי שלמה אאיליון. היה מחבר פורה וחיבר ספרים רבים, מהם יסודיים ביותר, בכללי התלמוד, בטעמי המקרא ועוד [ אילת אהבים, דרכי ה', דרכי נועם, זית רענן, טעמי הטעמים, עץ חיים ועוד רבים ]. כמו כן חתום על הסכמות ספרי בני דורו. החיד”א מזכיר כמה מספריו, לדוגמה: ”טעמי הטעמים איזן וחקי מהר”ר שלמה די אוליוירה א' מרבני אמשטררם בק”ק ספרדים” (חיד”א שם הגדולים, מערכת ספרים אות ט'). רבים מכללי התלמוד המפורסמים בימינו, מופיעים לראשונה בספרו של רבי שלמה אוליווירה העוסק בכללי התלמוד, לדוגמה: יש כלל שאומר שכאשר התלמוד משתמש בביטוי: רבי פלוני אומר - חכם זה חולק על קודמו וכשהתלמוד משתמש בלשון: אמר רבי פלוני - אין חכם זה חולק על קודמו. כלל זה מופיע בספרו 'דרכי נעם' ומצוטט בשמו בספרים אחרים.