בידספיריט | עותק שני ענקי הדור -

עותק שני ענקי הדור - המלבי”ם, והגר”ח ברלין: ספר פרח מטה אהרן. דפו”ר. ב' חלקים. אמשטרדם, תס”ג - שו”ת פרח מטה אהרן, מהדורה ראשונה, שני חלקים כרוכים יחד עם שערים נפרדים. מן הספרים החשובים והמבוקשים בספרות השו”ת של חכמי המזרח. מאת הגאון רבי אהרן הכהן פרחיה, שעליו העיד החיד”א בשם קדמונים כי היה ”מראהו כמלאך הא-להים”. אמשטרדם, תס”ג [1703].  עותק מיוחס וחשוב במיוחד, שהיה רכושם בזה אחר זה של שני גדולי עולם: תחילה היה הספר בבעלותו של מרן הגאון רבי מאיר ליבוש מלבי”ם, מן היחידים שבין גדולי ישראל שחיבוריהם זכו להיכלל ולהידפס בספרי ה”מקראות גדולות”;  ולאחר מכן עבר לבעלותו של הגר”ח ברלין, בנו של הנצי”ב מוולוז'ין, ראש 'אם הישיבות' וולוז'ין ורבה של ירושלים. שני ענקי עולם אלו הותירו עליו את חותמות בעלותם. בנוסף מופיעה בשער חתימת בעלים רבנית קדומה עוד יותר: ”נפתלי הירץ”. מלבד חשיבותו התורנית הרבה — אחד מספרי השו”ת המצוטטים ללא הרף והנידונים בספרות ההלכה במשך למעלה משלוש מאות שנה — נודע הספר בעולם הביבליוגרפיה בזכות שעריו המפוארים, הנחשבים לאחת מפסגות שערי הספר העברי. וכה נכתב אודותיו:  ”שער ספרו מעוטר והוא מהיפים בשערי הספרים המודפסים” ( עם הספר, 'ספריית הרמב”ם' ). טופס שלם ונדיר -   כולל שני השערים המפוארים, הדפים באיטלקית בתחילת הכרך, ודפי המפתחות בסופו. מפרט: [3], רמ”ט; [3], קס”ח דף. 31.5 ס”מ. נדפס על נייר כהה, עבה ואיכותי. חותמות הבעלות של המלבי”ם והגר”ח ברלין בדף שאחרי השער; חותמת נוספת של הגר”ח ברלין בשולי דף ר”י עמוד א'. מצב טוב. סימני שימוש. קרעים מינוריים בשולי השערים, והדבקת חיזוק בגב השער הראשון. כריכת חצי עור מסיבית. ביבליוגרפיה: שערי שני חלקי הספר הם מן השערים הידועים והנחקרים ביותר בתולדות הדפוס העברי. בראשם מופיע ארון העדות, ומשני צדדיו דמויות כהנים בבגדי כהונה מלאים. בתחתית השער נראות ידיים פרושות לברכת כהנים לצד איור נטילת ידי כהן, ובמרכז מופיעה דמות המחבר האוחז בלוחות הברית ופונה לעבר הים — רמז לעיר הנמל סלוניקי שבה כיהן כרב. שערים אלו זכו לפרסום רב והעסיקו חוקרי ספר עברי ואמנות יהודית במשך דורות. ביוגרפיה: הגאון רבי אהרן הכהן פרחיה (שפ”ז–תנ”ז), מגדולי חכמי שאלוניקי בדורו, דיין, ראש ישיבה ומגדולי הפוסקים בקהילות המזרח לאחר גזירות ת”ח–ת”ט. תלמידו המובהק של רבי חסדאי הכהן בעל תורת חסד, אותו הוא מכנה בספריו ”רבי ומורי”. החיד”א מביא בשם קדמונים כי מראהו היה ”כמלאך הא-להים”. ספרו פרח מטה אהרן הוא מן החשובים שבספרי השו”ת של חכמי המזרח. חיבר גם את הספרים בגדי כהונה, פרחי כהונה וזיכרון דברים. הגאון רבי מאיר ליבוש וייזר — המלבי”ם (תקס”ט–תר”ם), מגדולי מפרשי התנ”ך וממנהיגי יהדות מזרח אירופה. עוד בצעירותו נודע כ”עילוי מווהלין”. כיהן ברבנויות מרכזיות ברחבי אירופה ונלחם בעוז נגד הרפורמה. היה בקי גם בתורת הסוד ונמנה עם תלמידי הרה”ק רבי צבי הירש מזידיטשוב. פירושו לתנ”ך התקבל בכל תפוצות ישראל ונמנה עם ספרי היסוד בארון הספרים היהודי. ה”בית הלוי” התבטא על ספריו כי ”נכתבו ברוח הקודש לכוון לאמיתה של תורה”. הגאון רבי חיים ברלין (תקצ”ב–תרע”ג), בנו בכורו של הנצי”ב מוולוז'ין ומגדולי מנהיגי התורה בדורו. כיהן כרבן של וולוז'ין, מוסקבה וירושלים, ושימש כראש ישיבת וולוז'ין לצד אביו. בשנת תרס”ו עלה לארץ ישראל, ולאחר פטירת רבי שמואל סלנט הוכתר לרבה של ירושלים ולמנהיגה הרוחני של העדה האשכנזית. היה מן הדמויות המרכזיות בעולם התורה הליטאי בשלהי המאה הי”ט ובראשית המאה הכ'. ספר חשוב מאוד - תורנית וביבליוגרפית;   עותק מיוחס במיוחד - שהיה רכושם של שניים מענקי התורה בדורות האחרונים — המלבי”ם והגר”ח ברלין.