בידספיריט | ”חתני הרב שי'... סובל הרבה

”חתני הרב שי'... סובל הרבה ל”ע ממיחושי הקיבה” - מכתב משפחתי מהאדר”ת, תרמ”ב - מכתב משפחתי מאת הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, רבה של פוניבז׳ ולימים רבה של ירושלים, תרמ״ב בקירוב. המכתב, הכתוב בכתב יד קדשו של האדר״ת וחתום בחתימתו, נשלח אל ידידו ר׳ יעקב ראבינוביץ. מדובר במסמך נדיר יחסית בקורפוס מכתביו של האדר״ת, שכן עיקר מכתביו עוסקים בענייני הלכה, דרוש ושאלות ותשובות, ואילו כאן נחשפת זווית אישית ומשפחתית רחבה. במכתב מתאר האדר״ת בקירוב דעת ובסגנון אישי את מצב בני ביתו, לרבות מצוקות רפואיות שפקדו את ילדיו וחתנו. לצד זאת הוא מרחיב אודות ענייני קהילתו בפוניבז׳, מפגשיו עם רבני דורו ומצבה של העיר פוניבז' בתקופת כהונתו כרב המקום. המכתב משקף את דמותו של האדר״ת לא רק כפוסק וגאון הלכתי, אלא גם כאב רחום ורגיש, המעורב בכל פרטי חיי משפחתו וקהילתו, ומאופיין בכנות ובפתיחות בלתי שגרתית ביחס לגדולי זמנו. כידוע, בתו של האדר”ת הרבנית אלטע בת שבע היתה נשואה לרב אברהם יצחק הכהן קוק, ויתכן שחתנו המוזכר במכתב שלפנינו, הוא מרן הרב קוק. [2 דפים], כ־21 ס״מ. כ־500 מילים בכתב יד קודשו וחתימתו של האדר״ת. מצב בינוני־טוב, כתמי זמן, קיפולים וסימני תלישה בשול העליון. ביוגרפיה: הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר״ת) היה מגדולי ישראל הבולטים בדורות האחרונים, פוסק הלכה, גאון בתורה ומנהיג רוחני מרכזי בליטא ובירושלים. נודע בכינויו “האדר״ת” על שם ראשי התיבות של שמו, ושימש כרבן של פוניבז׳ ומיר שבליטא ולבסוף כרב בירושלים, שם פעל לצורכי הציבור והיישוב היהודי המתחדש. נולד בפיקעלין שבליטא בשנת ה׳תר״ג, מגיל צעיר ניכרו בו חריפות יוצאת דופן ובקיאות עצומה בש״ס ובפוסקים. כבר בילדותו חיבר עם אחיו התאום חיבורים תורניים, ובהמשך יצר יצירה תורנית רחבת היקף ובהם חידושיו על הרמב״ם “מעשי למלך”, לצד חיבורים נוספים והנהגות אישיות שנאספו בכתביו. במהלך שנות כהונתו כרב בפוניבז׳ הקדיש עצמו הן ללימוד והן לעשייה ציבורית נמרצת למען עניי העיר, לעיתים אף תוך הקרבה אישית גדולה. לאחר מכן כיהן כרב מיר, ומשם עלה לירושלים, בה נקשר לרבנות העיר ולרבנותו של הרב שמואל סלנט, והיה שותף מרכזי בהנהגת היישוב הישן. האדר״ת נודע גם בקשריו הקרובים עם מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, חתנו, ובתרומתו לפיתוח החיים הדתיים בירושלים, כולל יוזמות הלכתיות וציבוריות כגון חיזוק ענייני העירוב והסדרי הקהילה. דמותו משקפת שילוב נדיר של גאונות תורנית, ענווה, מסירות לציבור ורגישות עמוקה לייסורי עם ישראל. נחשב עד היום לאחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות בעולם התורה של סוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20.