בידספיריט | ”ליבע טיערע.. אברהם ישעל'[ה]” -

”ליבע טיערע.. אברהם ישעל'[ה]” - מכתב מפעים מאמו של החזון איש. קוסובה, תרצ”ב [1932] - גלויית דואר נדירה ומרגשת, בכתב ידה ובחתימתה של ”אמה של מלכות” הרבנית ראשה־לאה קרליץ, אמו של מרן החזון איש, מן הדמויות הנשגבות והצנועות בבית משפחת קרליץ, אשר זכתה להעמיד דורות של תורה ויראה. מלבד מרן החזון איש, המוזכר במכתב בשם החיבה שלו ”אברהם ישעל'ה” - כינוי שמלבד אמו, ככל הנראה איש לא העז להעלות על דל שפתיו... - מוזכרים במכתב בני משפחה נוספים, ועניינים משפחתיים אינטימיים. לפנינו מסמך משפחתי יקר־ערך, הנושא את כתב ידה של האם הדגולה אשר בבית גידולה עוצבה דמותו של אחד מגדולי ישראל בדורות האחרונים. מכתבים מאת בני משפחת החזון איש בכלל, ומאת אמו בפרט, נדירים ביותר. הרבנית ראשה־לאה הייתה אשת הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ, רבה של קוסובה, ובתו של הגאון רבי שאול הלוי, אב”ד קוסובה וקוברין. נודעה בצדקותה, בצניעותה ובאצילות מידותיה, והייתה אף יודעת ספר ובעלת הבנה תורנית נאה – תופעה מיוחדת ונכבדה בדורה. לימים עלתה לארץ ישראל והתגוררה בסמוך לדירת בנה, מרן החזון איש, אשר נהג בה כבוד מופלג ויקר רב. בכל בוקר הייתה באה להתפלל במניין שהתקיים בביתו, והחזון איש היה טורח יום־יום לשאת לפניה סטנדר, כדי שתניח עליו את סידורה. כאשר הייתה שבה לביתה, היה מלווה אותה בכבוד ובמסירות. מעשים אלו, שסופרו בפי תלמידיו ומקורביו, מאירים באור יקרות את מידת כיבוד האם של החזון איש, ואת הקשר העמוק שבינו לבין אמו הצדקנית. הרבנית נפטרה בשנת תש”א ונטמנה בהר הזיתים. על מצבתה נחקק נוסח שנערך בידי החזון איש עצמו: ”פ”נ הרבנית רשא לאה ע”ה בת הגאון מו”ה שאול הלוי ז”ל... אשת הגאון מו”ה שמרי' יוסף קרליץ...” ולימים, לאחר חורבן בית העלמין בהר הזיתים בידי האויבים, התברר כי מצבת קברה נותרה שלמה ולא נגעה בה יד זרה – דבר שעורר השתאות רבה בקרב יודעי דבר. לפנינו פריט נדיר ומלא רגש – קולמוסה של האם הצדקנית, אשר זכתה להיות אם למרן החזון איש, ועדות חיה לבית הגדול שממנו יצא אור התורה לדורות. [1] גלויית דואר ביידיש, בכתב ידה ובחתימתה. מצב: טוב מאוד. --------------------- אמה של מלכות - הרבנית ראשא לאה קרליץ [תרי”ד בערך-תש”א], מחברתו הטהורה של אב”ד קוסובה הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ. כל בניה וחתניה היו מגדולי דורם: ה”חזון איש”, רבי מאיר קרליץ אב”ד לכוביץ, הגאון רבי יצחק ממלא מקום אביו ברבנות קוסובה, הגאון רבי משה מדיוקנאות ההוד של וילנא שיסוריו זיככו את נשמתו הטהורה כבדולח, חתנה רבי אבא סוויאטיצקי אב”ד קוסובה וטיקטין, חתנה רבי יעקב ישראל קניבסקי בעל ”קהלות יעקב” (הסטייפלר). פעם אחת שאל אותה ה”חפץ חיים”, במה זכתה לזרע צדיקים? והשיבה: אולי בזכות שהתנהגתי בצניעות יתירה ומעולם לא ראו קורות ביתי את שערות ראשי! לפי המסופר, חלתה מיד לאחר נישואיה והרופאים הזהירוה כי היא עלולה להסתכן בלידת ילדים. אביה הגאון רבי שאול הציע אז לחתנו בלית ברירה, שיתגרשו זה מזו בכדי שיוכל להעמיד דורות, אולם היא חשבה אחרת, התאזרה גבורת נפש והחליטה במסירות נפש ש”לכך נוצרתי ומשמים ירחמו”. הנמען מרן רבי אברהם ישעיהו קרליץ [תרל”ט-תשי”ד], הנודע על שם ספריו כבעל החזון איש, גאון וצדיק בקי בכל מכמני התורה, היווה דוגמא לשיא של 'עמל התורה', ונודע בעל מופת שמילה מברכותיו לא שבה ריקם. בט”ז בתמוז תרצ”ג עלה החזון איש יחד עם רעייתו לארץ ישראל, כאן התקבל עד מהרה כאחד מגדולי הדור (בעקבות איגרת שהריץ רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי מווילנא לארץ ישראל בה הודיע לעם היושב בציון ש”עלה ארי מבבל”). החזון איש נחשב לגדול מנהיגי הציבור החרדי בארץ ישראל ומתווה דרכו בתקופה הסוערת שלאחר קום המדינה.