בידספיריט | תאוה לעינים. העותק של רבו

תאוה לעינים. העותק של רבו של הרמח”ל רבי ישעיהו באסאן ובנו - תאוה לעינים. ביאורים על מאמרי עין יעקב, מאת רבי שלמה אלגאזי. שאלוניקי תט”ו [1655]. מהדורה ראשונה. ספר נדיר ומיוחס. בשער חתימת יד קדשו של רבי ישעיה באסאן אב”ד רג'יו מחבר 'לחמי תודה' היה מגדולי איטליה. היה רבו של הרמח”ל בישיבת פאדובה, ועמד לימינו בשעת המחלוקת עם רבי משה חאגיז ורבני ונציה. בדף שלפני השער חתימה מסולסלת של רבי ישראל בנימין באסאן בנו של ר ישעיהו. בנו רבי ישראל בנימין היה אף הוא אב”ד רג'יו וחבירו של הרמח”ל. לכבוד נישואיו חיבר הרמח”ל את השיר - המחזה הידוע 'מגדל עוז'. בדף עט עמ' ב ההגהה כפי הנראה בכתיבת ידו של רבי ישעיהו באסאן. המחבר רבי שלמה אלגאזי (הזקן) [ש”ע-תמ”ג] תלמיד מהר”ם די בוטון ומגדולי חכמי אזמיר בשנות הת'. עלה לארץ ישראל וכיהן כדיין, עבר לאזמיר כיהן בה כרב ופתח שם ישיבה. עמד בראש הלוחמים בשבתי צבי, עד שהגיע לכדי סכנת נפשות ונאלץ להימלט מהעיר. עלה לארץ ישראל ובה נפטר. חיבר גם: שמע שלמה, אהבת עולם, יבין שמועה, גופי הלכות, ועוד. ד, רכב, דף. 19 ס”מ. חסר 2 דפים אחרונים. מצב טוב. נייר לבן. מעט נקבי עש וכתמים. כריכת קלף עתיקה פגומה מעט. רבי ישעיה באסן בן הגאון ר' ישראל חזקיה באסן נולד בשנת תל”ג בקירוב, ונפטר בב' ניסן תצ”ט . היה מגדולי דייני וצדיקי איטליה בסוף המאה ה 17 ותחילת המאה ה 18, כתב תשובות לקהילות בכל רחבי איטליה (רבות מהן הודפסו בספרו 'שו”ת לחמי תודה'), וכן היה משורר ופייטן. בצעירותו היה תלמידו של הרמ”ז, הרב משה זכּוּת, מגדולי החכמים והמקובלים באיטליה שדרך בית מדרשו נפוצו ליהדות אירופה כתבי רבי חיים ויטל על תורת האריז”ל ומנהגי תפילתו. רבי ישעי' נשא לאשה את בת תלמידו המובהק של הרמ”ז, הוא הרב”ך (רבי בנימין הכהן ויטאלי). בתקופת היותו רב בישיבה בפדובה היה הר”י באסן לרבו של מי שנודע לימים כצדיק המפורסם הרמח”ל, הרב משה חיים לוצאטו זצ”ל, גדול בעלי המוסר והקבלה ומחבר הספר 'מסילת ישרים'. במהלך חייו של הרמח”ל, השניים התכתבו באופן רציף, וניתן לראות את הקשר ההדוק ששרר ביניהם. בולטת במיוחד התקופה בה התנהלה באיטליה הפולמוס נגד הרמח”ל וספריו הקבליים, אז היו הרב”ך, שתמך בו ללא ערעור, והר”י באסן, מגיניו העיקריים של הרמח”ל. לאחר פטירת הרב”ך ניהל הרב באסן תכתובות עם רבני אירופה שהיו מעורבים בפולמוס, והתנגד נחרצות לחרם נגדו. נראה גם כי היה זה שאסף ושימר את האגרות שעסקו בפולמוס, המשמשות עד ימינו כמקור למחקר פולמוס הרמח”ל. בסופו של דבר החתים הרב באסן את הרמח”ל שלא יכתוב עוד ספרים קבליים כגון אלו שגרמו לסערה, ורוב הספרים נגנזו; אך למעשה, עצם העובדה שלבסוף התקבל הרמח”ל כצדיק וטהור, וכתביו הרבים כגון מסילת ישרים, דרך ה', ועוד, התקבלו כספרי מוסר משפיעים ומפורסמים בכל תפוצות ישראל, נזקפת הרבה לזכותו של הרב ישעיה באסן.