בידספיריט | כתב שד”רות גדול ומרשים בחתימת
כתב שד”רות גדול ומרשים בחתימת תשעה מגדולי ירושלים ובראשם המהרי”ט אלגאזי. ירושלים, תקנ”ט [1799] - אגרת שליחות ארוכה לקהילת פיזארו בחתימת גדולי חכמי ירושלים ובראשם המהרי”ט אלגאזי. ירושלים, פרשת תרומה. תקנ”ט [1799]. נכתב עבור שליחות השד”ר רבי רפאל אברהם לב אריה שלוחא דרבנן כולל ספרדים בעיה”ק ירושלים תובב”א. האגרת כתובה בכתיבת ידי סופר נאה בכתיבת יוצאי עדות המזרח. שטר השדרו”ת שלפנינו חתום בחתימות רבניות מעוטרות, של גדולי הרבנים בעיה”ק ירושלים תובב”א. בראש החותמים מצד ימין: * הגאון המקובל רבי יום טוב אלגאזי המכונה המהרי”ט אלגאזי זיע”א. * חיים מרדכי סורנגה. * הראשל”צ רבי מרדכי הלוי. * בכר אברהם מיוחס.. * רבי יצחק קובו [הראשון]. * ר' משה אהרן הלוי. * ר' אברהם אזולאי בנו של החיד”א. * ר' יהודה בורלא מגדולי חכמי ירושלים. * הראשל” צ רבי משה מרדכי יוסף מיוחס. ידוע על כתבי שדר”ות אחרים שקיבל השד”ר הזה. בספר שנות דור ודור (חלק ב, עמ' רפב-רפג) נכתב על השליחות הזו, ושם צילום כתב יד השד”ר, משנת תקס”ג, שמסכם את שליחותו בפיזארו, וכותב גם ע”כ שהיו שגעו בבכיה ששמעו את הצרות של יהודי ירושלים.. [1] דף נייר כפול. 24X35 ס”מ. מצב טוב מאוד. כרוך בכריכת עור חדשה. ******************************************* ******* השד”ר השליח רבי רפאל אברהם לב אריה מגדולי חכמי ירושלים. היה מצאצאי רבי יעקב אריה שהיה בשליחות ירושלים בשנת תל”ט ונעשה לו נס בדרך שליחותו, שנשאר לבד במדבר בשבת ובא אריה ושמר עליו, ובמוצאי שבת החזירו על גבו לשיירתו. גם הוא כאבותיו היה שליח של קהילות הקודש בארץ ישראל. בשנת תקמ”ח היה בליוורנו, שם נפגש עם מרן החיד”א שקבלהו ביותרת הכבוד וכתב לבנו ריב רפאל ישעיה רבה של אנקונה שיעמוד לעזר רבי אברהם. מחבר הספרים ”היכל מלך” בו תשובותיו הרבים אשר השיב גם בעת נדודיו וחידושיו על הרמב”ם וכן השאיר ספר בכתב יד ”אברהם יגל”. נפטר בירושלים ונטמן במערת החסידים שבהר הזיתים. הגאון המקובל רבי יום טוב אלגאזי (תפ”ז-תקס”ב), מגדולי חכמי ירושלים. נולד בירושלים לאביו רבי ישראל יעקב אלגאזי, שהיה רב ראשי בירושלים. למד תורה מאביו ומרבי יונה נבון בעל ”נחפה בכסף”. בשנת תקי”ח כבר נמנה עם חכמי ישיבת ”נווה שלום”, אחת הישיבות הגדולות והמפורסמות בירושלים, שנוסדה על ידי אביו. באותה שנה נכלל בין חברי חברת ”אהבת שלום” בראשות אביו, והמקובל האלוקי רבי שלום שערבי (הרש”ש הקדוש), וידידו מרן החיד”א הקדוש, שקיבלו על עצמם לנהוג הנהגה מוסרית קפדנית. יצא בשליחות יחד עם רבי יעקב חזק, בשנים תק”ל-תקל”ה. בשנת תקל”ז חזר לירושלים. זמן קצר לאחר מכן נתמנה לרב ראשי בירושלים. לאחר פטירתו של המקובל האלוקי רבי שלום שרעבי, ראש ישיבת המקובלים ”בית אל”, נתמנה לעמוד בראשות הישיבה. אז מונה גם לתפקיד ה”ראשון לציון”. לעת זקנה, בשנת תקנ”ה, נאלץ לצאת שוב לחו”ל בשליחות. נפטר בירושלים בגיל שבעים וחמש שנה. חיבוריו: ”הלכות יום טוב” - על הלכות בכורות וחלה להרמב”ן, ”שמחת יום טוב” - שאלות ותשובות, ”קדושת יום טוב” - שאלות ותשובות וחידושים, ”יום טוב דרבנן” - דרושים. חתם בירושלים על איגרות שליחות של רבים משלוחי העיר, וכן הסכים לספרים רבים של חכמי ירושלים. כשיצא מצרפת להולנד בדרך שליחותו הגיע לפרנקפורט, שם פגש את ה”חת”ם סופר”. לימים, כשיצא ספרו ”הלכות יום טוב” בשנית בפרשבורג, כתב ה”חת”ם סופר” בהסכמתו לרבי יום טוב אלגאזי: ”מכירו הייתי לשעבר בהיותו שליח ציון בפרנקפורט דמיין קרוב לשנת תק”ם [תקל”ד] והארץ האירה מכבודו אמנם עדיין לא הגיע לחצי כבוד הראוי לו, לפי הנראה מחיבור זה 'הלכות יום טוב' על בכורות וחלה, כי הפליא לעשות הגדיל תושיה, ומיום חיבור ה'משנה למלך' לא נראה כחיבור הזה”. את ”הלכות יום טוב”, שה”חת”ם סופר” הפליג בשבחו כל כך, נתעורר הרב אלגאזי לכתוב לאחר שמצא בדרך שליחותו את כתבי היד של הלכות בכורות ונדרים להרמב”ן, כפי שכתב בהקדמתו לספרו: ”אנכי בדרך בשליחות מצווה... לשובב נתיבות ערי... פקראנקיא יע”א לעורר הלבבות להביא אוצר ה' עוללת תמיד לכל נדריהם ולכל נדבותם הקבוע להם זמן, מצווה גוררת מצווה... והאלקים אנה לידי... הלכות גדולות... רבינו משה בר נחמן... על מסכת בכורות ומסכת נדרים...”. רבי חננאל ניפי כתב על המהרי”ט: ”ואני זכיתי להכירו ומראהו כמראה מלך האלקים”. * רבי רפאל חיים מרדכי סורנגה, היה אב”ד בירושלים, ושני למהרי”ט אלגאזי. חיבר יחד עם ידידו רבי בנימין נבון את הספר פי שנים (שלוניקי, תקס”ו) נפטר בצעירותו בכ”ז אדר תקנ”ט ( שבועות אחדים אחרי החתימה על כתב השד”רות הזה). *רבי אברהם מיוחס (תע”ח - תקכ”ח) היה מחכמי ירושלים דכיהן בה כדיין, מקובל, מרבותיו של החיד”א, מחבר ספר 'שדה הארץ' ועוד. * רבי יצחק קובו [הראשון].הגאון רבי יהודה בורלא (נפטר תקס”ד), בן רבי ישראל יעקב. מגדולי חכמי ירושלים. חבר בבית דינו של רבי יום טוב אלגאזי. חתום על תקנות ירושלים ועל איגרות שליחות. תשובותיו ותשובות אביו נדפסו בספר ”מקור ישראל ונחלת יהודה”. בשליחותו עבר בבגדאד, שם אישר את תשובתו של רבי משה חיים עבדאללה בעניין עגונה. הגאון רבי יוסף רפאל חזן בעל ”חקרי לב” הספידו בספרו ”מערכי לב”. * הראשל”צ רבי מרדכי הלוי [נפטר בשנת תקס” ז], נודע בשם הרב המליץ. יצא כשד” ר ירושלים לאיטליה. שימש זמן קצר כראשון לציון, לאחר פטירת הרב מי” ם מיוחס. רבי אברהם אזולאי [נפטר בשנת תקנ” ט], בנו של החיד” א. הוא היה גדול בתורה ואביו מזכירו בחיבוריו בכבוד רב. יצא פעמיים לאירופה כשד” ר ירושלים. הגהותיו נדפסו בספר מחזיק ברכה. נפטר בחיי אביו. לפנינו מסמך כתב שליחות (שדרו”ת) חשוב והיסטורי שהוכן על ידי גדולי ישראל בעיה”ק ירושלים אל בני קהילת ליוורנו. * רבי יצחק קובו [הראשון] (תק”ח-תקס”ז) - מחכמי שלוניקי, עלה לירושלים עם אביו רבי חזקיה יוסף, ונודע כאחד מגאוניה, תלמידו של רבי רפאל מיוחס בכ”ר שמואל בעל ”פרי האדמה”.
