בידספיריט | הזמנה נדירה לחתונת בתו של

הזמנה נדירה לחתונת בתו של האדמו”ר הינוקא מקרלין – בחתימת יד קדשו. סטאלין, תרע”ג - הזמנה מודפסת לחתונת מרת מרים, בת האדמו”ר רבי ישראל פרלוב מסטולין, בחתימת יד קדשו של האדמו”ר. החתונה התקיימה ביום ה', ח”י אב תרע”ג, בעיר סטאלין. ההזמנה נדפסה בדפוס, ובה הושלמו פרטים בכתב יד. בסיום הנוסח המודפס כותב האדמו”ר בלשון חמה ומכובדת: ”אתכבד לבקש את אנ”ש ואוהבינו לקחת חבל בשמחתנו אשר יהל ה' עלינו, ואיה”ש בשמחת יו”ח שי' אשמח גם אני, הדורשו”ט מלונ”ח כה”י” – ולצד הדברים חתם בחתימת יד קדשו: ישראל בהרב מהר”ר אשר זצ”ל. החתן היה רבי אברהם יעקב שפירא, בנו של רבי יצחק מרדכי שפירא האדמו”ר מגוואדזיץ' (בן האדמו”ר רבי אבי עזרא זליג שפירא). בהזמנה מצוין כי החותם הוא ”שאר בשרו”, שכן שתי המשפחות היו קרובות זו לזו מכמה צדדים. רבי אברהם יעקב שפירא ובני משפחתו נספו בשואה בערב ראש השנה תש”ב. האדמו”ר הרה”ק רבי ישראל פרלוב מסטולין (תרכ”ט–תרפ”ב), שכונה ”הינוקא” או ”דער פרנקפורטער”, היה בנו של רבי אשר מסטולין והאדמו”ר השישי בשושלת קרלין. לאחר פטירת אביו בט”ו באב תרל”ג, והוא בן ארבע וחצי שנים בלבד, ראו בו החסידים את המיועד להנהגה, ומכאן כינויו הנודע – ”הינוקא מסטולין”. כיהן כאדמו”ר עשרות שנים ומספר חסידיו הגיע לרבבות. היה נערץ על ידי גדולי וצדיקי דורו, אף הקנאים שבהם, כרבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, וכן על ידי רבנים ליטאיים כרבי דוד פרידמן מקרלין ורבי יצחק אלחנן ספקטור. מקובל כי לאחר לידתו אמר ה”בית אהרן” לבנו רבי אשר: ”את הילד הזה לא יראוהו ללמוד הרבה (כסבו), ולא יראו אותו להתעסק הרבה במקוואות (כאביו), ואף על פי כן יהיה גדול משנינו”. עוד מסופר כי אמר עליו שהוא נשמת רש”י, ונשמה כזאת אינה יורדת לעולם אלא אחת לחמש מאות שנה. הזמנה נדירה, הנושאת את חתימת יד קדשו של האדמו”ר – עדות חיה למעמד משפחתי מרכזי בבית קרלין בראשית המאה העשרים. [1] דף, 14 × 21.5 ס”מ. מצב טוב. כתמי זמן. מדבקה בגב הדף.