בידספיריט | פלא הדור – תשובה נדירה

פלא הדור – תשובה נדירה וארוכה בכתב־יד קדשו של הרוגוצ'ובר, שנשלחה לרבה הראשי של אירלנד! - מכתב חידושי תורה רחב־היקף, המשתרע על פני כ־60 שורות ומחזיק כ־500 מילים, כולו בעצם כתב יד קדשו ובחתימתו של גאון־הגאונים רבי יוסף רוזין, אב”ד דווינסק. דווינסק, י”א תשרי תרצ”ו (1935). המכתב נשלח לדבלין אל רבה הראשי של אירלנד, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, כמענה לשאלתו ההלכתית: האם מותר לכתוב חצאי פסוקים לצורך צדדי – כגון לימוד קריאה – לאור הכלל התלמודי הידוע: ”כל פסוקא דלא פסקיה משה – אנן לא פסקינן”. כידוע, רבות מתשובותיו של הרוגוצ'ובר מתמצות בשורות ספורות ולעיתים אף ברשימת מראי־מקומות קצרים – ”עיין שם ועיין שם” – כשהעומק העצום גנוז ברמזים דחוסים, ועל המעיין מוטל לעמול ולפענח. ואולם כאן, כלפי אחד מגדולי הדור, מי שלימים יכהן כרבה הראשי של ארץ ישראל, יוצא הרוגוצ'ובר מגדרו ומאריך בתשובה סדורה ומקיפה. אף שתשובה זו נמנית עם הארוכות שבכתבי ידו, כל מילה בה טעונה עולם שלם של דיוקים וחילוקים. כדרכו, הוא שוזר מקורות מן התלמוד הבבלי והירושלמי, מדברי הרמב”ם ושאר ראשונים, ומעמיד יסודות עקרוניים בהבנת גדרי קדושת הכתוב, מעמד הפסוק השלם לעומת חלקו, והיחס בין איסור קריאה חלקית לבין כתיבה לצורך חינוכי. למרבה המזל, תשובה זו כבר זכתה לפיענוח מלא בידי תלמידי חכמים, ונדפסה – בצירוף מכתב השאלה – בספרו ”צפנת פענח החדשות” (חלק ג', סימן ל”ט). הפיענוח מגלה את רוחב היריעה ואת העומק המושגי הצפון בכל שורה ושורה. בראש המכתב מציין הרוגוצ'ובר את התאריך בלשון ציורית: ”מחרת יום הכיפורים – זמן שמחה בשמחה לחמך” . אף שורה זו, העוסקת בענייני אגדה ורמזי דיומא, זכתה לביאור מיוחד בפיענוח שנדפס לאחר מכן (שם, ס”ק י”ד). בתוך כך הוא נוגע בענייני לוחות שניות שניתנו ביום הכיפורים, ובסוגיית פלפול התורה שנמסר למשה רבנו והוא בטוב עינו חלקו עם ישראל – ”נתן מלחמו לדל – לוחות אחרונות” . שילוב נדיר זה של הלכה ואגדה מאפיין את מחשבתו הכוללת, הרואה את כל חלקי התורה כמקשה אחת. [1] גלוית דואר חתומה ומבוילת, כתובה משני צידיה. כ-60 שורות בכתי”ק ובחתימת הרוגוטשובר. מצב טוב מאוד. גאון הגאונים רבי יוסף רוזין - ”הרוגוצ'ובר” [תרי”ח-תרצ”ו], דמות חד פעמית בעם ישראל בידיעת התורה בצורה פנומנלית. תלמידם של אדמו”רי חב”ד וקאפוסט ושל ה”בית הלוי”. כיהן כרב החסידי של דווינסק שבלטביה, לצדו של ה”אור שמח”. אגדות רבות מסופרות אודותיו, למשל שהיה יכול לכתוב שני מכתבים שונים בשתי ידיו בו זמנית ועוד סיפורים ממין זה. המשורר ביאליק אמר עליו שמהמוח שלו ניתן לחצוב שני איינשטיין [כשסיפרו את זה לרוגוטשובר הוא התבטא ”ומהפירורים שיישארו ניתן לחצוב את ביאליק], תשובותיו הרבות בהלכה, פורסמו בסדרת ספריו ”צפנת פענח”. מחמת עמקות דבריו ובשל כתיבתו המקוצרת והמרומזת, מאופיינים מכתביו של הרוגוטשובר בכתיבה ”גאונית” הקשה להבנה לאנשים מן השורה (ואף הוקמו מכונים תורניים שכל מטרתם לפענח את דבריו ולהנגישם).