בידספיריט | מכתב מאת הגאון רבי יצחק

מכתב מאת הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין אודות תרומת הבניין לבית היתומים דיסקין - מכתב ארוך וחשוב מאת הגאון האדיר רבי יצחק ירוחם דיסקין אל הנדבן רבי יוסף רייזעס, בעניין רכישת קרקע והקמת הבניין הגדול של בית היתומים דיסקין – העומד על תילו עד היום. ירושלים, תרע”א (1911). במכתבו המפורט מטעים רבי יצחק ירוחם בפני הפילנתרופ הירושלמי את הצורך הדחוף בבניין קבע למוסד. הוא מדגיש כי דמי השכירות החודשיים מכבידים ומכלים את משאביו הדלים של בית היתומים, ומוסיף טעם מפתיע: בכל רחבי ירושלים אין בניין הולם היכול להכיל את המוסד כראוי. לפיכך הוא מבקש מרבי יוסף רייזעס, כי בנסיעתו הקרובה לאוסטרליה ייפגש עם נדיבים נוספים ויפעל עמם לגיוס המימון הדרוש להקמת הבניין. ואכן, המאמצים נשאו פרי. בשנת תרפ”ב (1922), כאחת עשרה שנה לאחר כתיבת המכתב שלפנינו, הושלמה בנייתו של הבניין הגדול והמפואר – מהמרשימים והידועים בירושלים בזמנו, ואף בקנה מידה של ימינו. הגאון האדיר רבי יצחק ירוחם דיסקין (תקצ”ט–תרפ”ה), מחשובי רבני האשכנזים ביישוב הישן בירושלים. נולד בלומז'ה, בן יחיד לרבי יהושע לייב דיסקין – המהרי”ל דיסקין – ולהינדה רחל לבית ברוידא. את תורתו קיבל מאביו, ועל אף גדלותו הרבה סירב להתפרנס מן הרבנות. לאחר פטירת אביו בשנת תרנ”ח (1898), פנו אליו ראשי היישוב הישן בבקשה שיעלה לארץ ישראל ויעמוד בראש המוסדות שייסד אביו – בית היתומים דיסקין וישיבת אהל משה. אולם רק כעבור עשור, באלול תרס”ח (1908), עלה ארצה והתיישב בירושלים. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט בשנת תרס”ט (1909), נמנה עם הסמכויות הרבניות הבכירות של עדת האשכנזים בעיר. לאחר מלחמת העולם הראשונה הועלתה הצעה למנותו כרבה האשכנזי של ירושלים, אך המינוי לא יצא אל הפועל בשל התנגדויות שונות. היה מן המתנגדים להקמת הרבנות הראשית, ונמנה עם מייסדי העדה החרדית. [2] עמודים, 28 ס”מ. חתימת יד קדשו בסוף המכתב. מצב טוב. סימני קיפול, כתמי זמן וקרעים זעירים בשוליים.