בידספיריט | “הבלבול בעיר הקודש” – מכתב

“הבלבול בעיר הקודש” – מכתב נדיר בכתב יד קדשו של ה‘בן איש חי’ על המשבר בירושלים, תרס”ז [1907] - מכתב שלם וחשוב, כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של גדול פוסקי ומקובלי בבל, רבינו יוסף חיים – בעל ה”בן איש חי”. בגדאד, ג’ חשוון, תרס”ז [1907]. כולל ברכת הצלחה! המכתב ממוען אל הרב יוסף חיים שרים, ופונה אליו בלשון חיבה והערכה מופלגת. הכותב מודה על ברכות שקיבל ממנו, ומביע תקווה להיפגש עמו בקרוב. בלב המכתב התייחסות דרמטית למצב בירושלים: ”הבלבול בעיר הקודש ירושלים עודנו במקומו… והזמן צריך לבקשת רחמים מאלוהא דשמיא שיתן שלום בארץ וישבות דין וכלון ולא יתחלל שם שמים יותר מזה…” לשון זו משקפת אווירה ציבורית סוערת, מתיחות ומחלוקות קשות. הכותב מבקש רחמים על שלום הארץ ועל הפסקת ה”דין והכלון” – ביטוי חריף המעיד על עומק המשבר. בהמשך שואל המחבר את הנמען מה בדעתו לעשות – אם להישאר באשור ובסביבותיה בימות החורף או לבוא לבבל – ומברכו בברכת הצלחה: ”וירצון הקדוש ברוך הוא יתקנך בעצה טובה מלפניו ויוריך בדרך אשר תלך בו והמעשה אשר תעשה…” המכתב נחתם: ”הצעיר יוסף חיים ח”ר אליהו ח”ר משה חיים יצ”ו” [1] דף נייר שורות. 13X21 ס”מ.  מצב טוב מאוד. מעט כתמים. הרקע ההיסטורי – ירושלים תרס”ז בשנת תרס”ז עמדה הנהגת העדה הספרדית בירושלים בתקופה רגישה במיוחד. בראש העדה עמד הראשון לציון יעקב שאול אלישר (יש״א ברכה), שהיה אז בשנותיו האחרונות. מוסדות הכוללות וכספי ה”חלוקה” היו נתונים למחלוקות פנימיות חריפות, בעיקר סביב מינויי שליחים (שד”רים), סמכויות גבייה ופיקוח על הקופות. במקרים לא מעטים הגיעו הסכסוכים לפתחם של בתי הדין ואף לשלטון העות’מאני, ויצרו תחושת משבר ציבורי. לשון המכתב שלפנינו – ”הבלבול בעיר הקודש” ו”ישבות דין וכלון” – משתלבת היטב בתיאור המציאות הידועה ממקורות התקופה. המכתב מעניק עדות ישירה ובלתי־אמצעית לאווירה הציבורית בירושלים ערב חילופי הדורות בהנהגה הספרדית. נדירות מכתבי ה”בן איש חי” רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ”ד–תרס”ט) היה מן הדמויות המרכזיות בעולם ההלכה והקבלה בדורות האחרונים. עיקר תורתו נמסרה בחיבוריו שנדפסו בחייו ולאחר פטירתו (בן איש חי, רב פעלים, עוד יוסף חי ועוד). מכתבים אישיים בכתב ידו נדירים ביותר. שלא כדוגמת אדמו”רים או ראשי ישיבות שהותירו אחריהם מאות אגרות, תכתובותיו הפרטיות של הבן איש חי כמעט ואינן מצויות בשוק האספני. בפרט נדירים מכתבים העוסקים בענייני הנהגה ציבורית ובקשרי בבל–ירושלים. המכתב שלפנינו משלב לשון פיוטית־קבלית אופיינית עם התייחסות ישירה למשבר ציבורי ממשי – שילוב נדיר המעצים את ערכו ההיסטורי והתורני.