בידספיריט | מכתב היסטורי מאת פאר יהדות

מכתב היסטורי מאת פאר יהדות פולין - המהר”ם שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין - מכתב חשוב ורב־ערך בעל תוכן היסטורי מובהק, הכתוב כולו (למעלה ממאה מילים) בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון הקדוש רבי מאיר שפירא מלובלין – מחולל רעיון ה”דף היומי” ומייסד ישיבת חכמי לובלין. המכתב נכתב בפיעטרקוב בשנת תרפ”ד (1924 בקירוב), וממוען אל רבי שמעון דוב ירושלימסקי, בנו של הגאון מקילץ רבי משה נחום ירושלימסקי. המהר”ם שפירא נודע כבעל חזון ומעוף נדירים, וכמי שהוציא לפועל מפעלים גרנדיוזיים וחסרי תקדים. רעיון ה”דף היומי” , שהוצג במסגרת כינוסי אגודת ישראל, שינה את פני לימוד התורה בעולם היהודי; והקמת ישיבת חכמי לובלין – שהייתה הישיבה הגדולה, המפוארת והמשוכללת ביותר בזמנה, ואף עלתה ברמת ארגונה ותשתיותיה על אוניברסיטאות אירופה של אותה תקופה – היוותה אבן דרך בתולדות עולם הישיבות. אחד ממפעליו הכבירים היה ייסוד הספרייה היהודית הגדולה בעולם – “אוצר הספרים של לובלין”. ”מאה אלף ספרים”  זו הייתה הסיסמה בה קרא המהר”ם שפירא להקמת מאגר שיכלול את כלל הספרות התורנית לדורותיה – מן הספר הראשון ועד ספרי זמנו. לשם כך יזם תעמולה רחבת היקף בכל תפוצות ישראל, וקרא להקים מוקדי איסוף ספרים בכל עיר ועיירה. המכתב שלפנינו עוסק ישירות במפעל נשגב זה. מתוכנו עולה כי הרב ירושלימסקי ביקש להעביר ספרייה תורנית גדולה לישיבה המתחדשת, והמהר”ם משיב בהצעות מעשיות לדרכי תעמולה וגיוס תורמים.  מהמכתב הייחודי ניתן לראות כיצד עוד אחד ממפעליו האדירים מתחיל לקרום עור וגידים , כיצד הגאון הפנומנלי מתחיל לשרטט את הקווים המנחים להצלחתו של הפרויקט: ”אפשר כי אחלק הספרים למיניהם, כמו תשובות לבד, קבלה לבד, פלפול לבד וכדומה וכל מין נערוך בפני עצמו ואבקש לו מנדבנים כמספר המינים כי על מנדב אחד יכבד המשא”. ואכן, חזונו קרם עור וגידים. אוצר הספרים הוקם בבניין ישיבת יח”ל - כפי שכותב המהר”ם שפירא במכתבו שלפנינו ”נכון אני לעשות תעמולה שבית אוצר הספרים יבא לישיבת לובלין” - אוצר הספרים היה אכן לגדול מסוגו בעולם היהודי. עד היום מופיעים במכירות פומביות ספרים הנושאים את חותמת הספרייה המפוארת של ישיבת לובלין. הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין [תרמ”ז-תרצ”ד], רבה של לובלין – פארה של יהדות פולין. גאון עצום שהקים עולה של תורה ביסוד ישיבת 'חכמי לובלין'. היה ממנהיגיה הגדולים של אגודת ישראל, ובמסגרת הכנסיה הגדולה העלה את רעיונו המופלא – לימוד 'דף-היומי'. הוא כיהן לבקשת האדמו”ר מגור כחבר ה'סיים' (הפרלמנט) הפולני. המהר”ם נפטר בקיצור ימים, בהיותו כבן 47 שנים בלבד, תקופה קצרה קודם לכן הוא ביטח את עצמו בביטוח חיים על סכום עתק, ובפטירתו ציווה לישיבתו את החיים בכך שדמי הביטוח כיסו את חובות הישיבה והיא יכלה להמשיך ולהתקיים. עם כיבוש לובלין בידי הנאצים, שמו את פעמיהם בראש ובראשונה אל הספרייה – סמל רוחה וחיותה של היהדות. על פי עדויות רבות הועלו הספרים באש בטקס פומבי בכיכר העיר, אירוע טראגי שנחרת בזיכרון הקולקטיבי של היהדות. (אם כי יש החולקים וסבורים כי חלקים מן האוסף נבזזו ולא נשרפו). בביטאון הנוער הגרמני ”דויטשה יוגענד צייטונג” נכתב: ”הייתה זו גאווה לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת, שהייתה נודעת כגדולה ביותר בפולין. השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם. עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות. יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו, אולם הוזמנה תזמורת צבאית והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים.”   [1] דף נייר כפול, 21X13 ס”מ כל דף. בלאנק רשמי ובראשו התואר הנדיר ”ציר הסיים” . הכל בכתי”ק ובחתימת המהר”ם שפירא. מצב טוב מאוד. סימני קיפול.