בידספיריט | ארכיון של העסקן הידוע ר'

ארכיון של העסקן הידוע ר' יוסף לוי חגיז. כ 450 מסמכים! - לוט ענק של מאות מסמכים היסטוריים המתעדים את המתרחש בארץ ישראל חציו הראשונה של המאה ה-20. ר' יוסף נולד בירושלים בשנת תרמ”ו לאביו ר' יצחק חגיז [קמניץ, היה חתן הרב החסיד רק צבי יהודה לדרברג], שהיה מחסידי חב”ד שעלה מהעיר וויטבסק והתיישב בירושלים. ר' יצחק היה תלמיד חכם גדול וסוחר ישר וממולח. ר' יוסף ירש מאביו את עסקי הנייר והדפוס, וייסד את 'הוצאת יוסף לוי חגיז'. עיקר עושרו ורכושו של ר' יוסף נבע מבית המסחר שלו לנייר ומוצרי נייר. הוא ירש אותו מאביו ר' יצחק, לבית העסק שלו היה גם סניף ביפו. איש חזון ורב פעלים היה ר' יוסף. יהודי ירושלמי בכל רמ”ח איבריו, ואחד מגדולי גואלי אדמות הארץ. יד הייתה לו כמעט בכל רכישה של גאולת אדמה בידי הערבים, עליהן הוקמו שכונות רבות בירושלים מחוץ לחומה, בשנים שבין תרנ”ה עד שנת ת”ש. נוסף להצלחתו הכלכלית בבית המסחר הנייר שלו, אינה ה' לידו אוצר בלום בתקופת המלחמה הראשונה. בשנות המלחמה, עקב הרעב הכבד ששרר בירושלים, העתיק את מגוריו ליפו, והתגורר בשכונת 'נוה צדק'. השלטונות הטורקיים אסרו אז לאגור נפט מעל הכמות הנצרכת. בחושו המסחרי המפותח הבין שהנפט עתיד להיות מבוקש, לכן רכש ר' יוסף כמות גדולה של פחי נפט והחביאם בתחתית באר באחד מפרדסיו בפתח תקוה, וכך הרוויח וגם סיפק לנצרכים. עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, פעל רבות במושבות. ביפו היה מראשי אגודת 'שומרי תורה' להקמת תלמודי תורה וישיבות במושבות. כן היה חבר ל'חברת משמורים' ביפו (קטלוג 'קדם' 74, פריט 337) לשיא פעילותו הגיע ר' יוסף בתקופת מלחמת העולם ה-1. רעב נורא שרר בארץ שהייתה תחת השלטון התורכי שהפלך והתפורר. אנשים הסתובבו ברחובות נפוחי כפן, מדי יום נפטרו רבים ואוכלוסיית ירושלים הלכה והתדלדלה. ר' יוסף הוזיל מכספו זה רב ורכש מזון – אוצרות של ממש, שקים של קמח, אורז וקטניות, סוכר וגלוני שמן, אותם חילק לעניי העיר חינם אין כסף, ורבים הציל ממוות. תיכף עם כניסת האנגלים, התמסר בעסקנות. יחד עם ר' ברוך הירשנוף 'מקור ברוך' ליד שכונת גאולה שבירושלים, יחד עם נקיי ירושלים, בין השאר רבי דוד בהר”ן, הקים את ”אגודת תדח”ץ” ['תורה, דעת, חסד וצדקה]. היה חבר ועד שכונת 'שערי חסד' הידועה ורכש מגרש סמוך לשכונה, וגם בנה מבנה מסחרי בן שתי קומות. גם אדמת שכונת 'עץ חיים' בואכה ירושלים נקנתה על ידו והפכה לשכונה תוססת. היה גם מפעילי הציבור בשכונת 'בית וגן'. שיא פעילותו הייתה רכישת שטח אדמה של כחמש אלפים דונם, בגליל המערבי בואכה טבריה, ותכנן להקים עליו את היישוב 'ארץ נפתלי' למרגלות הר 'קרני חיטין'. וליישב בו אלפי יהודים חרדים. מלבד הפרחת שממת הארץ, דאג ר' יוסף לרווחת תושביה. בעל חסד גדול היה. בכל יום כאשר פתח חנותו, בעב מוסר את הריווח הראשון לעני שהזמן לו, וקרא למעות אלו ”ראשית הגז”. כאשר שמע על תוכניתו של בעל 'חפץ חיים' לעלות לא”י, סייע בכספו ליישום התוכנית, אולם דרש ששמו לא יתפרסם. ברם, המסע לא יצא אל הפועל והח”ח החזיר את הכסף בשליח לר' יוסף. בהיותו תושב טבריה, עזר רבות לחיזוק הדת באזור! מצוות התלויות בארץ, שמירת שבת ועוד לאחר פטירתו בחודש אדר תשל”ד יצא ספר מחידושיו 'הגיגים ועיונים'. האוסף מכיל את המפה המקורית של מיקום הנחלה ליד כפר חיטין וכל הניירת סביב הרכישה. שטרי הרכישה המקוריים, תעודות נוטריון מלבנון, מאושר על ידי הקונסוליה בריטית בלבנון, עם החותמות בולים המקוריים. ערבית, עברית ואנגלית. מסמכים מחברות ה'ביטוח' לטובת הרכישות. אישור מ'הממשל הצבאי בשטחים המוחזקים' שמותר לו ולמתורגמן יהודי להכנס לשטח הנחלה, חודש יוני 1949. טלגרמות וטליגרפות רבות משנות ה-20 וה- 30 המכילים ידיעות חשובות אודות רכישת הקרקעות, בשפות: ערבית ועברית. שטרי-שותפות עם ערביי האזור כלפי בעלות השטחים והסכמים על חלוקת היבול וכדומה. תעודות רבות על רכישת הקרקע, הסכמים בעברית ובערבית נוטריוניות המקוריות (עם הבולים). חוברות של 'שטרי המקנה' עבור יחידים שרכשו שטחים בנחלה שלו. עשרות מכתבים מאת הרב אהרן מרגוליס מהעיר ביירות העומד לימינו ברכישת השטחים קשריו עם מר לוי לוין-אפשתיין שהיה ממייסדי תנועת ה'מזרחי' בפולין, ובעליו של הוצאת הספרים 'לוין אפשטיין', ומחשובי העסקנים בפולין. בשנת 1934 עלה ארצה והשתקע בירושלים, והמשיך בפעולתו לטובת יישוב הארץ. דאגת הרב חגיז לטובת יהודי הגליל: פעילות למען תחבורה ציבורית לציבור החרדי! הרב חגיז פנה לאדמו”ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש בהצעה לרכוש שטח שבתוך ה”נחלה”, די ליישב בו את אנשי שלומו, והאדמו”ר השיבו בקיץ תשט”ז, שלעת עתה הוא עסוק בהרחבת 'כפר חב”ד, ואין כעת שעת-כושר להתעסק בפרויקט חדש, המכתב בחתימת הרבי! פעילותו לטובת היישוב הישן קשריו עם ישיבת 'אהל משה' שהיה מעוז היישוב הישן, כמה וכמה תעודות על כך נמצאות בארכיון. מדקדק היה ר' יוסף בקלה כבחמורה, ובייחוד חביבה הייתה עליו מצת שמירת השבת. הוא היה אחד הלוחמים האמיצים נגד פורצי גדר שמירת השבת ביישוב החדש בכלל ובתל-אביב בפרט. ידועה ההכרזה הגדולה שהתנוססה על ”הבית הכחול” במרכז תל אביב, ברחוב יהודה הלוי, שהיה בבעלותו, שעליה הופיעו המילים באותיות ענקיות ”זכור את יום השבת לקדשו” – מחלליה מות יומת”. פעילות למען ישיבת 'פורת יוסף' בעיר רחובות עם קום המדינה הקימו קבוצת יהודים יראים וחרדים תושבי רחובות, ישיבה עבור פליטי השואה. מנהלה היה הרב מאיר קובנר, שהיה מיודד עם ר' יוסף שהיה הרוח החיה בצד הפיננסי של המוסד. תעודות רבות עבור השתדלותו למען 'ישיבת היכל התלמוד בצל אביב עשרות מכתבים קשורים בקשר לפעילות לישיבה. ר' יוסף תרם רבות לישיבת 'תורה ויראה', ומכתבים רבים מביעים את הערכתם הרבה כלפי רוב צדקתו בהיות רב פעלים להחזקת הבית אולפנא שלהם. הנהלת הישבה הקימה קרן הפרסים עבור המצטיינים, ור' יוסף שלח אישית עבורם עשרות ספרים עבור המצטיינים.