בידספיריט | ”עבדא זעירא - אליעזר זוסיא”

”עבדא זעירא - אליעזר זוסיא” ; מכתב חשוב מהאדמו”ר מסקולען זיע”א - מכתב נדיר ומרגש [כ-250 מילים], העוסק בהקמת מוסדות “חסד לאברהם” במירון. המכתב נכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של האדמו״ר מסקולען, הרה״ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגל זצ״ל, ונשלח אל הגאון רבי שמחה הכהן, רבה של צפת. פתח־תקוה, תשל״א [1971]. המכתב נשלח מפתח־תקוה, בעת ביקורו ההיסטורי של הרבי בארץ ישראל, לרגל הקמת הבניין המפורסם של מוסדות “חסד לאברהם” סמוך לציון התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי במירון. במכתב מתאר הרבי את ייעודו של המוסד: ”אשר בו ניזונים במזון רוחני וגשמי הרבה ילדים מהעולים החדשים, על טהרת הקודש ואי”ה בר”ח סיון הבעל”ט מקוים אנו לעשות הנחת אבן הפינה... לכבוד התורה ולכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי” הרבי מזמין את רבה של צפת “בתור שכן קרוב לכאן” , להשתתף במעמד הנחת אבן הפינה, שעתיד להתקיים בראש חודש סיוון – “ראש חודש של קבלת התורה”. בהמשך המכתב מבאר הרבי באריכות את המניע העמוק שעמד בבסיס מפעלו הגדול – הקמת מוסדות תורה וחסד ונטילת אחריות מלאה לפרנסתם, גם עבור ילדים ומשפחות שאינם נמנים על חסידיו: ”...אשר מטרתנו בעזהי”ת להפעיל להגדיל מדת החסד של אברהם אבינו ע”ה חסד גשמי ורוחני גם יחד... ועל ידי אותו האש”ל לקרות בשם ה' א' עולם... שיבנו בנייני נפשות לקיים מידתו של אברהם אבינו 'ואת הנפש אשר עשו בחרן' ”   כדרכו של הרבי הקדוש מסקולען, שמילה אחת מברכותיו לא שבה ריקם, במכתב שלפנינו הוא מרבה בברכות כפולות ומשולשות לכבוד הנמען החשוב אב”ד צפת. ”יום שנכפל בו כי-טוב... חיים ברכה ושלום... ובברכה המשולשת, בתורה המשולשת הנצחית והגאולה האמתית בב”א סלה. עבדא זעירא אליעזר זוסיא בהרהגה”צ רי”א זצ”ל פרטיגול” [1] דף נייר, 28 ס”מ. הכל בכתב יד קדשו ובחתימת יד קדשו. מצב טוב מאוד. נקבי תיוק. ביוגרפיה:  הרה״ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען זצ״ל (תרנ״ח–תשמ״ב | 1898–1982),   האדמו״ר הראשון לבית סקולען, קדוש עליון, בעל מופתים, איש מסירות נפש ומופת חי לדורות. אדמו״ר אשר חייו כולם קודש למסירות נפש עבור כלל ישראל, ובפרט עבור ילדים, יתומים ופליטים, ללא הבדל עדה, חוג או השתייכות חסידית. לצד גדולתו בתורה ובחסידות והיותו מגדולי האדמו”רים, נודע הרבי מסקולען בליבו הרחום ובמסירות נפשו שאין לה גבול. ביתו היה פתוח תמיד, מפתו חולקה לעניים, והוא טיפל בילדים יתומים כאב ממש – האכילם, הלבישם, חינכם והשיאם לבני טובים. עוד קודם השואה, וביתר שאת לאחריה, הפך ביתו למקלט של חסד. גם לילדים ויתומים; בחלק ממסמכי הרישום אף נרשמו כילדיו הביולוגיים, כדי להצילם מציפורני השלטון. באותם ימים נערך אירוע תעמולה קומוניסטי של “מלווה מלכה”, שבו אולצו רבנים לשבח את מצב היהודים. הרבי מסקולען הודיע לשלטונות כי אינו יודע לנאום – אך ישיר. הוא הלחין ושר ניגון מצמרר לפסוקי תהלים (ע״ט):“יוודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך…”. בשירה זו העביר לעולם החופשי זעקה מוצפנת על מצבם האמיתי של היהודים מאחורי מסך הברזל – מעשה של חכמה, אומץ וקידוש השם נדיר. בשנת תש״ך הצליח להימלט מרומניה ולהגיע לארצות הברית. שם התגלתה צדקותו במלוא הדרה: הוא הקים רשת מוסדות חסד וחינוך בשם “חסד לאברהם – סקולען”, שכללה בתי יתומים, מוסדות חינוך ומערך סיוע לפליטי רומניה, טרנסילבניה, בוקובינה ומארמארוש. מפעל זה הפך לשם דבר בעולם היהודי כולו. מפעל ייחודי בארץ ישראל – מעל לגבולות החסידות,   במעשה נדיר שאינו נהוג אצל אדמו״רי החסידות, פעל הרבי מסקולען גם עבור עולים חדשים מארצות המזרח, ולא רק עבור חסידיו או יוצאי אירופה.  מקום מיוחד תופסים המוסדות שהקים במירון, אשר אליהם מתייחס גם המכתב שלפנינו. במירון ייסד הרבי מוסדות חסד וחינוך לילדים, לנזקקים ולעולים, בסמוך לציונו של רשב״י. מוסדות אלו שימשו מוקד של אור ותקווה – שילוב נדיר של חסידות וחסד.