בידספיריט | ”והמערער לא בדעת ידבר” –

”והמערער לא בדעת ידבר” – תשובה חשובה מגדול פוסקי גליציה, המהרש”ם מברעזאן, אל פועל הישועות הרה”ק רבי שלום משאץ - תשובה הלכתית נדירה וחשובה, כולה בכתב יד קדשו ובחתימתו של גדול פוסקי גליציה רבי שלום מרדכי שבדרון בעל שו”ת מהרש”ם. התשובה ממוענת אל האדמו”ר הנודע רבי שלום משאץ , שקברו בלונדון הינו מקום ישועה מפורסם. ברעזאן, ג' ויחי תרס”ד [1904]. זוהי תשובה יסודית וחשובה שלא נדפסה בשו”ת מהרש”ם (לאחרונה היא פורסמה בקבצים תורניים מתוך כתב יד זה). התשובה עוסקת בנושא נפוץ באותם הימים – אווזות מפוטמות עם פגיעה קלה מתחת הכנף. המהרש”ם בודק את הנושא ביסודיות, תוך התייחסות להלכה ולמנהגים: ”לא אדע מדוע הוצרך להטריחני אחרי שראו עיניו מ”ש בחיבורי... דגם החת”ס החמיר רק לבדוק הריאה... ובפרט לשי' מהר”ם שיק ור”מ מרוטנבורג... פשיטא דיש להקל ובפרט לשי' החסל”א [החסד לאברהם]” ידוע הסיפור החסידי שמרן מבעלזא הורה למהרש”ם שהוא יהיה 'כח דהתירא' שבדור, ויחפש תמיד להקל בפסקיו. ואכן גם בתשובתו שלפנינו פוסק המהרש”ם לקולא בכל ה'כח דהתירא':  ”ועכ”פ בכה”ג בנד”ד לכו”ע כשר” ! [ועל כל פנים בכהאי גונא בנידון דיד לכולי עלמא כשר] . בתשובה מופיעות גם הערות חריפות על הרב שהטריף [ששמו נקוב במכתב...]: ”והמערער לא בדעת ידבר, והפסיד ממון ישראל שלא כדין, וכבר אמרו בירושלמי לא דרש וכו' אלא סופו שיתיר את האסור” גלוית דואר, 14 ס”מ. הכל [כ־150 מילים] בכתב יד קדשו ובחתימת המהרש”ם. מצב טוב, סימני קיפול. ביוגרפיה:  הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון [תקצ”ה-תרע”א], ידוע בכינויו המהרש”ם מברז'אן. גדול משיבי הדור וגדול פוסקי גליציה, שהיה מקובל בכל תפוצות ישראל ואף החפץ חיים נהג להתייעץ עמו בהלכה.     את הסמיכה להוראה (הורמנא דרבנן), קיבל המהרש”ם כבר בגיל צעיר מאוד מרבי יוסף שאול נתנזון מלבוב. הוא כיהן ברבנות בפוטוק-זלוטי (תרכ”ז-תרל”א), אחר כך ביאזלוביץ (שם כתב את ספרו ”משפט שלום” עם הסבכמת רבו) וכעבור שבע שנים מונה לאב”ד בקהילת בוצ'אץ'. בשנת תרמ”א התקבל לרבנות ברז'אן כמחליפו של גדול הדור רבי יצחק שמלקיש.     בצעירותו היה מחסידיו של האדמו”ר השר שלום מבעלזא. האגדה החסידית מספרת שהרבי מבעלז הורה לו להיות 'כח דהתירא' ולפסוק תמיד לקולא, מלבד בענייני אישות ושמירת שבת. היה גם אצל רבי מאיר מפרמישלאן. לאחר מכן החל לנסוע לרבי מצ'ורטקוב והיה לחסידו. בסוף ימיו היה נוסע לאדמו״ר מהוסיאטין. מחיבוריו: שו”ת מהרש”ם 10 כרכים, ושאר ספרים. עמד בקשרי שו”ת עם האדמו”ר רבי שלמה חנוך הכהן, ועם רבי יצחק מרדכי הכהן אב”ד פלאוונא. הנמען האדמו”ר רבי שלום מוסקוביץ משאץ [תרל”ח-תשי”ח], מגזע המגיד מזלוטשוב. היה גדול בתורה בנגלה, בהלכה ובנסתר וחיבר ספרי הלכה. בצעירותו נסמך על ידי המהרש”ם מבראזען שהפליג מאד בשבחו. בשנת תרפ”ט [1929] עבר ללונדון, התפרסם כאדמו”ר משאץ ונודע כפועל ישועות. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו יקבל עליו להתחזק במצוות וידליק נרות. קברו נעשה תל תלפיות ורואים שם ישועות גלויות . ראה אודותיו : אנציקלופדיה לחסידות, ג, תרסא-תרסב.