בידספיריט | ”וקבלתי ממי שנגלה לו מסוד

”וקבלתי ממי שנגלה לו מסוד ה' ליראיו” - איגרת מופלאה מהאדמו”ר מראדזין הרה”ק רבי ירוחם ליינער זי”ע - איגרת תורנית ארוכה ועמוקה, בת שלושה דפים, מאת האדמו”ר מראדזין, הרה”ק רבי ירוחם ליינער זי”ע, שנכתבה כולה בכתב יד קדשו ונחתמה פעמיים בחתימתו. לונדון, ראש חודש חשוון תש”ז (1946). מסמך תורני מרתק, שטרם נדפס מעולם! האיגרת נשלחה מהגולה לארץ ישראל בשנה הסוערת בתולדות העם והארץ - בה הוקמה מדינת ישראל. נמענה של האיגרת הוא הרב יהודה ליב פישמן (מיימון), עורך הירחון התורני החשוב סיני, ומי שיהיה שר הדתות הראשון של מדינת ישראל. הרבי מראדזין, כמו רבים מגדולי ישראל בדורו, נהג לפרסם מאמרים תורניים בכתב עת זה – והאיגרת עוסקת בהכנת מאמר נוסף לפרסום. האיגרת בנויה משני חלקים ברורים: החלק הראשון, הכתוב על דף נפרד, הוא איגרת שלומים אישית וחתומה, ובה דברי ידידות, עניינים תורניים ואיזכור מייסד השושלת, הרה”ק רבי יעקב בעל בית יעקב מראדזין, בנו של הרה”ק רבי מרדכי יוסף מאיזביצא, בעל מי השילוח. החלק השני הוא מאמר תורני שלם, מוכן לדפוס, הכתוב בלשון גבוהה ועשירה, ונושא כותרת רבת משמעות: ”סוד ה' ליראיו”. במכתב הנלווה מבקש הרבי מהרב מיימון לפרסמו באחד מגיליונות סיני הקרובים. במרכז המאמר מביא הרבי חידוש מפליא בשם ראש השושלת, הרבי הזקן מאיזביצא בעל מי השילוח – ממחדשי החסידות הנועזים והמעוררים סערה בפולין החסידית  – ולפיו נחשון בן עמינדב נפטר בקברות התאווה. חידוש זה, המופיע במי השילוח, זוכה כאן לביסוס רעיוני רחב. הרבי מראדזין כותב יסוד עמוק: כאשר שני גדולי ישראל מחדשים חידוש זהה שאינו נובע מסברה, ובפרט כאשר דרכיהם בלימוד מנוגדות – הרי זו הוכחה שהדברים נאמרו ברוח הקודש. ומשום שגם הגר”א מווילנא , ששיטתו הפוכה לדרך החסידות, כותב חידוש זה עצמו – הרי שזו ראיה ברורה שמדובר בגילוי נבואי. בסיום האיגרת הוסיף הרבי עוד ארבע הערות קצרות בנושאים תורניים שונים, המשלימות את דמותו רחבת־האופקים. על רקע צוק העיתים, ערב הקמת המדינה,  שהנמען היה מראשי הנהגתה ונמנה בין חותמי מגילת העצמאות, ובצל המאבקים הקשים עם הערבים והבריטים – המאמר לא נדפס בירחון 'סיני' ואף לא נכלל בספרי ראדזין [למיטב בדיקתנו], ורק שמונים שנה לאחר שהוכן לדפוס, הוא מתפרסם כאן לראשונה. [3] דפים, גדלים שונים. מצב טוב–טוב מאוד. סימני קיפול. האדמו”ר מראדזין הרה”ק רבי ירוחם ליינער זי”ע (תרמ”ח–תשכ”ד | 1888–1964) בעל תפארת ירוחם. מגדולי התורה והחסידות בדורו, גאון מופלג בנגלה ובנסתר, חוקר תורני פורה ומנהיג חסידי חשוב בדור המעבר שלפני ואחרי השואה. נולד בשנת תרמ”ח לאביו האדמו”ר רבי אברהם יהושע העשיל מחלם־ראדזין, בעל ליקוטי דברי תורה, אחיו הצעיר של האדמו”ר רבי גרשון חנוך ליינער, בעל סדרי טהרות ומחדש מצוות התכלת. כבר בצעירותו ניכרו בו כישרונות יוצאי דופן, בקיאות רחבה ועומק עיוני נדיר. נודע כגאון הן בתורת הנגלה והן בחכמת הנסתר, ושילב בלימודו דיוק למדני עם מחשבה חסידית עמוקה. עמד בקשרי התכתבות עם גדולי הדור, ובהם הגאון רבי שלום מרדכי שבדרון מברעז'אן (המהרש”ם), ואף נדפסה תשובה אליו בספר שו”ת מהרש”ם. בשנת תרצ”ה הגיע לאנגליה, שם הקים את בית מדרשו של חסידות ראדזין והיה למוקד רוחני־תורני חשוב. בשנת תש”י עבר לארצות הברית והקים את בית מדרשו בשכונת בורו פארק שבניו יורק, שם המשיך בפעילותו התורנית והחסידית עד פטירתו. דמותו מייצגת שילוב נדיר של מסורת חסידית עמוקה, גאונות למדנית, מחקר תורני רחב־אופקים ויכולת הנהגה – והוא נמנה עם הדמויות המרכזיות בשימור והמשכיות דרכה הייחודית של חסידות ראדזין במאה העשרים.