בידספיריט | כתב יד, פנקס 'ועד הכללי'.

כתב יד, פנקס 'ועד הכללי'. ירושלם, תרפ”ג; פריט ייחודי בעל ערך רב - פנקס חשבונאי כרוך, גדול מידות ועב כרס [כ-500 עמ' כתובים] ובו רשומות כל ההכנסות וההוצאות של הועד הכללי בירושלים, ששימש כנציגות הרשמית של הקהילות האשכנזיות בארץ ישראל והוסמך לטפל בכל צרכיהן. ירושלם, תרפ”ג [1823]. לפנינו פריט בעל תוכן חשוב ונדיר. מאגר היסטורי של קרוב לעשרת אלפים (!) שורות חשבונאיות, המפרטות עד לרמת הדולר הבודד, את כל ההכנסות וההוצאות של הועד הכללי, שניהל את כל ענייני העיר בירושלים. ניתן לומר שבפנקס שלפנינו מופיעה כמעט כל פרוטה שהוצאה בשנת תרפ”ג בירושלים על ידי היישוב הישן, שרובו ככולו היה מאוגד תחת הועד הכללי. בפנקס מופיעות בפירוט רב התמיכות שניתנו במשך השנה לתושבי ירושלים, כולל שמות המקבלים, שביניהם כמובן גדולי הדור, וכן הסיבות למענק, כאשר הוא חורג מהתמיכה הקבועה. כגון: מחלה, נישואין וכדומה. [1] פנקס בפורמט גדול. 33X21 ס”מ. [כ-250] דף. מתוכם [כ-441] עמ' כתובים. מצב טוב-טוב מאוד. הוועד הכללי כנסת ישראל, איגד תחתיו את כל הקהילות האשכנזיות שפעלו בארץ ישראל, ובעיקר בירושלים, בתקופת הישוב הישן החל מהמאה ה-19. שימש כנציגות הרשמית של הקהילות האשכנזיות בארץ ישראל והוסמך לטפל בכל צרכיהן, כולל תמיכה בעניים, הקמת ארגוני צדקה וחסד, הקמת מוסדות חינוך ותלמוד תורה, ובהמשך גם הרחבת היישוב היהודי בירושלים ומחוצה לה. הוועד הוקם בעידודו של רבָּהּ של ירושלים, ר' שמואל סלנט ו בתמיכתו הרוחנית של הרב מקאליש, ר' מאיר אוירבך, בעל ”אמרי בינה”. עמידתם של אישים אלה בראש הוועד הקנתה לו יוקרה ומעמד ומשכה אליו תורמים רבים מהארץ ומהעולם, אשר הקדישו לו סכומי כסף רבים ואף נכסים המשמשים אותו עד ימינו כהקדש. בחוברת יסוד הוועד הוגדרו מטרותיו: ”להעמיד כל מקהלות אשכנזים פרושים וחסידים תחת שם עדה אחת גדולה, מסודרת ומתנהגת [מונהגת] על ידי ראשי הכוללות ובראשם הגאון מרן חיים ברלין שליט”א, גם להגן ולסכך על ערי אחינו בני ישראל בארצנו, לקיום היישוב בכללו ובפרטו, ובייחוד בדברים הנוגעות לחוקי הממשלה ירום הודה”