בידספיריט | מספד רב. לעמברג, תקע”ה. מהדורה

מספד רב. לעמברג, תקע”ה. מהדורה יחידה - ”מספד רב”, על רבי מאיר קריסטיאנפאללער אב”ד בראד, מאת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות. למברג, תקע”ה 1815. בשער: כי נפל ממנו רב... מר ניהו... ר' מאיר זללה”ה, וכל חכמי לב ספדו עליו... ואעשה כן גם אני.. אפרים. בשער נכתב שמחיר הספר הוא חצי רובל לקופת צדקה של חברת בקור חולים בבארד עבור נשמת הגאון זללה”ה הספד שנשא רבי אפרים זלמן מרגליות בבית הכנסת הגדול בבראדי אחרי פטירת רבי מאיר קריסטינפולר. הגאון רבי מאיר קריסטינפולר (ת”ק-תקע”ה), למד בישיבת הרבי ר' שמלקע מניקלשבורג. מילא את מקום אביו ברבנות בעיר בילקאמין, ולאחר מכן רבה של גאלינא וקריסטינפול. כיהן כ-30 שנה ברבנות העיר בראד. הוא זקנו של מרן מהר”י מבעלזא..... [1], יז דף. 20 ס”מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, מעט נקבי עש. כריכה פשוטה. המחבר רבי אפרים זלמן מרגליות [תקכ”א-תקפ”ח], בעל ה'בית אפרים', 'מטה אפרים' ושאר ספרים. מגדולי האחרונים ומחשובי הפוסקים בדורו. נמנה בין חכמי ה'קלויז' בברודי. כבר בחייו נודע כאחד מגדולי הפוסקים וספריו היו נפוצים, בייחוד ספרו על דיני קריאת התורה 'שערי אפרים' ויצירתו 'מטה אפרים' העוסקת בהלכות הימים הנוראים. ספרים אלה הפכו לספרי יסוד בתחומם ויצאו במהדורות רבות, שלכמה מהן צורפו הערות ונספחים מאת חכמים שונים. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו. הוא עצמו לא נחשב לחסיד, אך גדולי החסידות העריכוהו, הוא הסמיך את בעל ה'דברי חיים' להוראה, והיה מן המסכימים לספר 'ליקוטי מוהר”ן' יחד עם החוזה מלובלין. בראשית ההסכמה ל'ליקוטי מוהר”ן' הוא מתואר בתארים מופלגים: ”הרב הגאון המובהק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, האדם הגדול בענקים, החריף ובקי בכל חדרי תורה רקיע לשחקים, נ”י ע”ה פ”ה כק”ש מו”ה אפרים זלמן מרגליות מבראד זצלה”ה בעהמ”ח שו”ת בית אפרים וס' פרי תבואה ושאר ספרים”. בעל ה'חת”ם סופר' אמר עליו בהספדו: ”באמת בו נמצא תורה וגדולה במקום אחד ובמקום גדולתו ענוותנותו... והיה ידוע כי היה גדול עולם, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו... ובכל יום שמועותיו בבתי מדרשינו”.