בידספיריט | מכתב פיוס בעיו”כ בין שני

מכתב פיוס בעיו”כ בין שני גאוני עולם; מהגאון רבי חיים יהודה סאסניצער אב”ד סמארגאן, אל ה'אדר”ת' - ”פשפשתי במעשי ואני חושש אולי ח”ו לא הנהגתי כבוד לת”ח בהיותנו יחד כראוי לו” מכתב נדיר ומפעים, בו מתפייסים שניים מגדולי הדור בערב יום הכיפורים. המכתב נשלח מאת הגאון רבי חיים יהודה לייב ליטווין, מגדולי המשיבים בגאליציה וליטא בדורו, אל הגאון הנודע רבי אליהו דוד רבינוביץ – האדר”ת , רבה של פוניבז'. סמורגון, תר”ן [1889]. לפנינו מכתב ייחודי ביותר שנדיר לראות כמוהו - מכתב בקשת סליחה בין גדולי הדור. מהמכתב ניתן ללמוד רבות: כיצד מבקשים מחילה מאדם גדול מבלי שבקשת המחילה עצמה תהווה פגיעה בכבודו; וכיצד יוצא הגרחי”ל ליטווין מגדרו בלשונות של חיבה, אהבה והתקשרות נפשית, כדי לבטא את קירוב דעתו והערכתו הרבה לנמען. בין השאר כותב: ”ולהודיעו כי נפשי קשורה בנפשו ממש, ואני משתוקק לקבל תמונת יד מכת”ר ולהקשיב משלומו הטוב” בהמשך המכתב מופיע חידוש מעניין מאת הגרחי”ל, כמענה לקושיית האדר”ת, ובו הוא מוכיח – בין השאר – כי בראש השנה נידונים גם גויים . [1] גלויות דואר. הכל בכתב יד ובחתימת ידו של הגרחי”ל. מצב טוב מאוד. ביוגרפיה: הגאון הנודע רבי חיים יהודה ליב ליטווין-סאסניצער [ת”ר-תרס”ג], מגדולי המשיבים בגאליציה וליטא בדורו. בעל ה”שואל ומשיב” העיד עליו כי הוא ”חד בדרא, וכל הש”ס מונח אצלו כאילו למד אותו אתמול”. בהמלצתו התקבל לכהן כראב”ד בבראדי, במקומו של הגאון רבי שלמה קלוגר. בצעירותו נמנה עם ה”יושבים” אצל האדמו”ר בעל ה”צמח צדק”, וקיבל ממנו תורה מרובה. בשנת תרמ”ו שב לליטא לכהן כאב”ד וראש ה”קיבוץ” בסמורגון. שמו יצא לתפארה עם הדפסת ספר תשובותיו ”שערי דעה” (תרל”ח). הגאון רבי חיים שמואל בירנבוים, חתנו של רבי עקיבא איגר, כתב לו לאחר קבלת הספר: ”אשר תאיר ארץ גאליציה מכבוד תורתו” (רחש לבב, סי' מ”ח). רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר”ת [תר”ה-תרס”ה], אב”ד פוניבז', מיר וירושלים, ומגדולי גאוני ישראל בדורו. כבר בגיל ארבע־עשרה חיבר את ספרו ”שבת אחים”. בגיל שש־עשרה העיד על עצמו: ”חזרתי על כל הש”ס במרוצה וזכרוני קלט בעה”י את הכל”. בגיל עשרים ותשע נתמנה לרבה של פוניבז'. לאחר כהונתו במיר נקרא על ידי רבי שמואל סלנט לשמש כממלא מקומו ברבנות ירושלים.